דרך חתחתים
עשתה האבן
עד אשר הגיעה אלי
יפה, נקיה ומלוטשת
כהצהרה לאהבתך
ודרך י.ע.א*
המשכנו ללטש
עד אשר ראינו
גולת הכתר
וזוהרנו
* י.ע.א - שמות ילדיי
עדינה ויינברג
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני הפעם לא שותקת שומעת את שתיקתך ו אומר.. נהדר נהדרתך שתיקתך. עדינה . [ליצירה]
- [ליצירה] יכולתי להבין את השיר:))) ראיתי בדימיוני גם את השטיחים ולמרות שלא טעמתי מהיין והגבינות הרי שטעמתי מהאווירה הקסומה ולכן קל לי להבין ולהתחבר אל שירך הנפלא [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית תודה לתגובות אין מילים ושירי לגבי נושא החריזה שהעלית שירי , על כי חיסרונן מורגש בשורות האחרונות של כל הבתים בשיר... ראשית הבנתי שאין צורך להצמד לחריזה על מנת להביע את אותו הרעיון שכותב השיר רוצה להביע. שנית..מזה כמה שנים שאני שומעת שרצוי לכתוב שירים ללא חריזה כי היא מה שנקרא יצאה מהאופנה. (לקח לי זמן להתרגל לכתיבה שכזאת שבה החריזה תופסת משקל רב בשיר) לדעתי השיר היום נמדד יותר אם הוא עומד בכללים אחרים כמו המשקל, המצלול ועוד דברים שאין לי בהם ידע.. אבל אולי אני טועה?? שוב תודה על ההתיחסות שלכם לעובר אורח [ליצירה]
- [ליצירה] אושרת אלגד ותמי ממי (גבאי) שמחתי לקרוא שגם אתם הזדהיתם עם המסר אותו ניסיתי להעביר תודה [ליצירה]
- [ליצירה] האחד והיחיד בוקר טוב,עצוב היה לקרוא את שירך במיוחד כאשר הוא החזיר אותי אל המחוזות העצובים שלי. מזכיר לי שיר שכתבתי: רוצה אותך. רוצה לצאת מתוך הערפל מתוך הצל, רוצה לגעת לא רק בך לא רק בגופך, רוצה לגעת בכולך בקולך בפעימות ליבך! לפסוע עמך באותו השביל לו רק ידעתי לאן אותי יוביל. מחישה צעד עוצרת שתיים הושט לי יד, נצעד בנחושתים. תגיד לי היי תגיד לי וי רק אל נא אל תגיד לי די. רוצה-לא רק רגע קסום אחד, לא רק רגע של גוף אחד, לפסוע עמך יד ביד ליישר אליך בגאון המבט, רוצה לנשום אותך אל תוך חיי רק אל נא אל תגיד לי ביי. עדינה-ו [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר נהדרות המילים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אביב וסתיו אהבתי את שירת הכנרית שלך. מאחלת לך שנה טובה, ויצירה פוריה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר אהבה הזאת נדמה לי כבר התקלפה מזמן. לו רק יכולנו לשחזר את אותן הרגשות של אז... יופי של שיר,אהבתי עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] פיתחי שערך ואבואה אהבתי במיוחד את הבית הזה: פתחי שערך ואבואה דל ורש, בגדיי בלויים אך בעיני האור והתקווה להעניק לך אהבה אהבתי את התקווה שבעיניך ואת האופטימיות והמסוגלות להעניק אהבה. למרות הדלות והעוני גם אם לא נוכל לספק דברים חומריים נוכל להעניק את החיוך את המבט,את מגע היד. לא בכדי קיים שיר(לא זוכרת של מי) "מה עוד נחוץ לו לאדם חיוך,מבט והעולם נמצא על כף היד" יום טוב לך אביב וסתיו עדינה [ליצירה]
