[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
מהמם ונוגע בנימים הנסתרים וברגשות גלויים לעין.
יש הרבה תבונה ותובנה בדברים שכתבת, ואם זה מכוון למישהי מסוימת, תאמר לה בשמי, שאתה אכן ראוי למילוי משאלותיך. בא בימים
[ליצירה]
פעם כשתרהיב עוז ותאמר לה, היא תגיד לך: "עכשיו נזכרת? אני חכיתי לזה מזמן" ואתה תשאל: "אז למה לא אמרת?" -והיא תענה: "כי שנינו מטומטמים".
אז תדברו, אולי תקרא לה את השיר השיר הוא יפהיפה
נ.ב.
(תוותר על המילה "מסריח", אולי "מזיע" עדיף).
[ליצירה]
התפלאתי לקרוא את תגובתך הבוטה והמתנשאת. אני למדתי משירך הרבה יותר מאשר מתגובותיך. בית מקדש שלישי (בהר הבית) איננו חזון, הוא חלום באספמיה. זו הזמנה לחורבן שלישי ואולי אחרון. אינני שייך לדור המייסדים של המדינה, ולא גכסתי לי שום היסטוריה כוזבת. אבל קיים כלל חשוב, שבלי "ההיסטריה הכוזבת שלהם" לא היית יכולה אפילו לחלום על חזון. אינני מתרפק על העבר, אבל אני רוכש לדור המייסדים את מינימום הכבוד, שהם ראויים לו. גם אני אמרתי את שלי ולא אעסוק בזה יותר.
[ליצירה]
למה לך לשבת בארץ בה יושבים ציונים. למה לך לכתוב באתר של יהודים. כדאי לך לגור באלסכה ומשם תוכל להתגעגע לסטאלין. אני מערץ את עורכי "צורה" שמתירים לך לקשקש ולנבל את הפה.
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
הרחבת ופיתחת את הרעיון של:
"אלי אלי, שלא ייגמר לעולם,
הולצ והים, רישרוש של המים,
ברק השמים, תפילת האדם"
חנה סנש - הליכה לקיסריה
את הדימוי הזה תמיד ניתן להרחיב ואתה עשית את זה בכישרון.
[ליצירה]
אהבתי !
נוגע ללב.
שים לב שהבדידות, גם היא הולכת איתך, וגם לה ייחוד משלה. תראה כמה השראה נתנה לך הבדידות, כדי לכתוב שיר עשיר שכזה.
(הערה "טכנית" אני הייתי מתחיל אחרי כל נקודה, שורה חדשה. אפשר לצופף שורות ע"י במקום ). בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
לאריה חופשי ("טעיתי" בשם שלך, בכוונה)
כפי שהנך רואה בחותם שלי, אני בא בימים, ואינני חש ש-"לא טוב להיות זקן" אם מכינים את ה-"קשישות" כראוי. כשהייתי צעיר חשבתי כל הזמן מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, וחששתי שלא אעמוד בזה. אח"כ נסחפתי עם המציאות. עכשיו, שכבר "הייתי צעיר" ואח"כ "גדול", גליתי עולם ומלואו שלא ידעתי שיש בי ויש לו ניחוח משלו, אינני נסחף ואינני עושה מה שאני נדרש לעשות מהממונים עליי. טוב להיות חופשי לעשות "מה שבא לך". מי שיודע לחוות את עצמו יחווה את זה בכל גיל, כל חוויה והייחוד שלה. אני שותף לתחושה שלך שלהיות צעיר זה נפלא, אבל צריך להתכוננן להמשך ב-"שֻׂם שֶׂכֶל".
מי שעתידו לפניו.
[ליצירה]
בלהבלהבלה פקה פקה. אילו היית צעיר יותר היית מבין איך הקורבנות גרמו את זה לעצמם, והם לא ירפו עד שימות האחרון מאיתנו. לשמחתי אני כבר לא "אזכה" לראות אותך אסיר כיבוש ולא אוכל להזכיר לך את פטפוטיך, וגידופיך. אינני יודע כמה תרבות יהודית רכשת לפני שהתחלת להשתלח בציונות אבל בתרבות הזאת יש אימרה: "כרה בור ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל". אז קח את המעדר ותמשיך לחפור......