[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
ראשית, שיהיה במזל טוב ! שנית, כן ירבו. שלישית, אני תמיד אומר לזוגות צעירים (מתוך נסיוני כ-"בא בימים") "תחזיקו את זה חזק, כי חויה הזאת בורחת כל כך מהר". כל טוב בא בימים
[ליצירה]
פרחונית (יותר אופטימי מאלמונית)
אהבתי את השיר (ולכן) יש לי מה להגיד עליו:
"לא אכפת לי ממך על אף האהבה".
נשמע מעניין ומביך כאחד, אבל כל-כך מובן, לכל אחד יש תקופה שהוא מרגיש כך. בעיניי השיר לא אופטימי אבל מאוד אינטימי. לי עצמי זה מעורר אסוציאציה של זחל שהופך לגולם כדי להיות אחר-כך פרפר, ולעוף למרחקים.
[ליצירה]
שי, זה שיר קצר וקולע (כדרכך בקודש). מבלי לפגוע ביופיו של השיר הזה, אני חושב שבתוספת קטנה אתה יכול לכתוב עוד שיר יפה כשלעצמו: תוסיף סימן שאלה בסוף. מה דעתך ?
[ליצירה]
זו דרך יפיפיה של הצגת הרעיון של הבית החמישי ע"י מטאפורות של ארבעת הבתים הראשונים.תיאור מופלא של התובנה שהחיים הם שרשרת של צמיחה ונשירה. יש מי שהלך ונשכח, כי אלה שזכרו אותו הלכו גם הם. אחרים זכורים ע"י אלה ששרדו. זה מה שנקרא: "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום".
[ליצירה]
מי, תודה על הערתך.יתכן שכקורא אתה צודק ואצטרך לקבל את הצעתך. ככותב, חשבתי שפירוט יתר רק יקטין את האפקט של הפנץ'-ליין, שכן, הסיפור כולו מוביל אותך, לשורה השלישית מהסוף: אלוהים הוא אחד לכול הברואים בצלם אנוש, ו-"שניים" הוא "אבי כל המלחמות. במקום בן מתווכחים "של מי האלוהים האמיתי" . אין אלוהים. האם לאחר ההסבר הזה, נראה לך שצריך להרחיב?
[ליצירה]
דור הולך ודור בא. האמנם המאה העשרים היתה טובה יותר? גם אני מרגיש שהכל השתנה ואינני יכול להגיד שאני מאושר מזה. גם אנחנו השתנינו. גם אלה שנולדו במאה התשע-עשרה הסתכלו עלינו כעל חייזרים. (שתי מלחמות עולם, מלחמת וייטנאם משטר של סטאלין ועוד כהנה וכנהנה). נכון כשהיינו צעירים היתה לנו אמונה היו לנו אידאלים והאמנו בהם אבל גם אנחנו טעינו. נישאר אנחנו עם הנוסטלגיה שלנו, נמשיך להינות ממנה, ומה שהדור הבא יעשה זה עניינו, וגם הוא יגיע לגיל הנוסטלגיה ויאמין שכשהוא היה צעיר היה יותר טוב. זה מנהגו של עולם. אז ניזדקף ונהיה גאים במה שעשינו. בא בימים