[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
לניצן ןפאח שלום,
נתת לי רעיון שמוצא-חן בעיניי: לחרז את השיר הזה.
אם אצליח אפרסם את הגרסה החדשה, ואפנה את תשומת לבך בהודעה אישית.
כל טוב בא בימים
[ליצירה]
מצא חן בעיניי.
מדוע התחברתי לשיר, ואיך אני מבין אותו?
נראה שהוא מביט "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אבל כנארה שהמחיר של להיות בפסגה ולהתבונן לעמק שמתחת, הינו בדידות, וכל מה שנשאר, זה להתכסות בצער ובגאווה.
[ליצירה]
הדגמה
אני מלמד אנשים קשישים שימוש במחשב (בהתנדבות). שני שעורים או יותר הולכים על איך להשתמש בעכבר. יש לי נכד בן שלוש וחצי. ניגש למחשב. מזיז את העכבר לYOUTUBE בוחר את הסרטונים לפי טעמו (בהתאם לגילו) ומשחק עם העכבר חופשי. כשאני עושה משהו לא כפי שהוא רוצה הוא אומר לי: "סבא, לא ככה".
[ליצירה]
לגבי השיר, אין לי אלא להצטרף לקודמיי. יש לי בעיה עם שם היצירה. בתור מי שהיה חבר של חולה במחלה הארורה הזאת, לא הייתי קורא בשם זה, ליצירה כל כך נוגעת ללב. שכחה עקב תרחיש מתַסכל, איננה אלצהיימר.
זו היא מחלה של שיבוש כל מערכות הקוגניציה. אני לא מאחל לאף אחד שייתקל בתופעה זו. אישתו של נשיא אדה"ב לשעבר - רייגן - שחלה במחלה זו אמרה: "מי שלא ראה את זה, לעולם לא יוכל להבין ולהאמין שקיים דבר כזה." אני ראיתי חבר שלי עם גוף ובלי "מוח".
מי שחולה במחלה זו גם לא יוכל לכתוב שיר נפלא ונוגע כמו השיר שלך. אני מציע להחליף את השם, כמו למשל: "שכחה בעל כורחי" או משהו דומה. (אני כשלעצמי, הדבר היחידי שאני משתדל לשכוח, שקיימת מחלה כזו....)
[ליצירה]
שיר חושפני שמביע בצורה מושלמת סערת נפש שאינה סערה כפשוטה, אלא סופת ציקלון.
לגבי אמירתך:
"יש בי יצרים ואין לי הבחנה בין טוב לרע"
אדם וחווה גורשו מגן העדן, כיוון שאכלו מעץ הדעת-טוב-ורע. כל אדם שלא חי בגן-עדן (של שוטים) יודע להבדיל בין טוב ורע. אני חושב, שכאן נעוץ שורש הבעיה. כל אדם נברא בצלם, ויודע להבחין בין טוב ורע, ואינו יכול לדור בכפיפה אחת בגן עדן עם נחש ערום מכל חיית השדה. אבל מלבד דעת טוב ורע לימד השם את האנשים להתמודד עם המציאות "כי אדם לעמל יולד" ולכן, צא מעין הסערה ותתחיל לעמול....
אני מקווה שלא הגזמתי בהטפת מוסר כדרכו של "בא בימים", ונקווה שכשרון הכתיבה שלך יעזור לך במציאת דרכך. עלה והצלח !
[ליצירה]
למה לך לשבת בארץ בה יושבים ציונים. למה לך לכתוב באתר של יהודים. כדאי לך לגור באלסכה ומשם תוכל להתגעגע לסטאלין. אני מערץ את עורכי "צורה" שמתירים לך לקשקש ולנבל את הפה.
[ליצירה]
זה נכון. כל בן-אנוש צריך לעצב את הדמות שלו. לחינוך ולמסרים של ההורים יש חלק בעיצוב ה-"עצמי", אבל במידה הנכונה.
אחד מגדולי המדענים של המאה העשרים - ריצ'רד פיינמן אמר: "מורה טוב צריך לדעת מתי להפסיק ללמד".
בסיכום: ההורים צריכים לתת לילוד את הכלים
א י ך ל ל מ ו ד ל ע צ ב א ת ד מ ו ת ו.
[ליצירה]
לדב שלום,
השיר כתוב נפלא, בצורה רהוטה וברורה אבל מאוד פואטית. באשר למסר שלו, כל אחד עם החווית שלו, עבורי אלה הם הימים הנפלאים ביותר עם החיוּת והפוריות שלהם. אני אוהב לשמוע את טיפטוף הגשם על החלונות וזרימת המים במרזבים ולחזות בלהקת העגורים החולפת בשמים ואת זנב הנחיליאלי המרקד על המדרכה. אלה הימים שבהם יש לי השראה לכתיבה יוצרת. גם אם הכוונה שלך היתה מטאפורית, אני הייתי בוחר מטאפורה אחרת לתחושת הימים האבודים. אגב לקחתי חלק במבצע קדש (אמרתי שאני "בא בימים" )וכאשר שמעתי את קול התותחים וראיתי את הבזקם, חשבתי לעצמי: "כמה הייתי מאושר אם זו היתה רק סערת ברקים ורעמים".