[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
אשרי הספתא שנכדהּ אוהב אותה כל כך. תבורך !
שנה טובה בא בימים
[ליצירה]
אהבתי !
נוגע ללב.
שים לב שהבדידות, גם היא הולכת איתך, וגם לה ייחוד משלה. תראה כמה השראה נתנה לך הבדידות, כדי לכתוב שיר עשיר שכזה.
(הערה "טכנית" אני הייתי מתחיל אחרי כל נקודה, שורה חדשה. אפשר לצופף שורות ע"י במקום ). בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
השיר הזה נגע ללבי כאילו היה שיר מוזמן.
היה לי חבר כזה. רק עם אנשים כאלה, החברות היא אמיתית, כי על אף מזגם הסוער, ויצר המלחמה על צדקתם, שאינו ניתן לכיבוש, הם אמיתיים כנים וישירים. הבעיה שאנשים כאלה נשחקים מהר ומגיע הרגע שהם קורסים תחת עול היושרה והמוסר שהם נושאים על גבם, ואז אתה נשאר בלי חבר אמיתי....
שמור עליו, ש-"יקבל את גזרתו בדממה" כי כאשר תאזל התחמושת הוא "ייפול בקרב".....
תודה רבה והערכה רבה ליכולת הביטוי שניכר בשיר הזה. בא בימים
[ליצירה]
לדב שלום,
השיר כתוב נפלא, בצורה רהוטה וברורה אבל מאוד פואטית. באשר למסר שלו, כל אחד עם החווית שלו, עבורי אלה הם הימים הנפלאים ביותר עם החיוּת והפוריות שלהם. אני אוהב לשמוע את טיפטוף הגשם על החלונות וזרימת המים במרזבים ולחזות בלהקת העגורים החולפת בשמים ואת זנב הנחיליאלי המרקד על המדרכה. אלה הימים שבהם יש לי השראה לכתיבה יוצרת. גם אם הכוונה שלך היתה מטאפורית, אני הייתי בוחר מטאפורה אחרת לתחושת הימים האבודים. אגב לקחתי חלק במבצע קדש (אמרתי שאני "בא בימים" )וכאשר שמעתי את קול התותחים וראיתי את הבזקם, חשבתי לעצמי: "כמה הייתי מאושר אם זו היתה רק סערת ברקים ורעמים".
[ליצירה]
אסתר יקרה,
כבר לפי שם היוצר שלי, תוכלי להבין שהשיר הזה מדבר אליי. בתוך שטף שירי האהבה-אכזבה, שמתפרסם באתר,(ושגם אני "חוטא" בהם מדי פעם בגילי המופלג), יש סוף-סוף גם שיר אחד של "אמצע החיים", של קו "פרשת המים", שמתברר שגם מעבר לו יש דשא ופרחים ומראות נוף שאפשר להתמזג בהם, ובעצם יש להם הרבה יתרונות ביחס לעליה המפרכת במעלה ההר.
[ליצירה]
פרחונית (יותר אופטימי מאלמונית)
אהבתי את השיר (ולכן) יש לי מה להגיד עליו:
"לא אכפת לי ממך על אף האהבה".
נשמע מעניין ומביך כאחד, אבל כל-כך מובן, לכל אחד יש תקופה שהוא מרגיש כך. בעיניי השיר לא אופטימי אבל מאוד אינטימי. לי עצמי זה מעורר אסוציאציה של זחל שהופך לגולם כדי להיות אחר-כך פרפר, ולעוף למרחקים.
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
הרחבת ופיתחת את הרעיון של:
"אלי אלי, שלא ייגמר לעולם,
הולצ והים, רישרוש של המים,
ברק השמים, תפילת האדם"
חנה סנש - הליכה לקיסריה
את הדימוי הזה תמיד ניתן להרחיב ואתה עשית את זה בכישרון.