[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
אחנני יודע במה תבחר אבל לאחר יום כיפור נראה אם ניחשתי. גמר חתימה טובה.
[ליצירה]
דור הולך ודור בא. האמנם המאה העשרים היתה טובה יותר? גם אני מרגיש שהכל השתנה ואינני יכול להגיד שאני מאושר מזה. גם אנחנו השתנינו. גם אלה שנולדו במאה התשע-עשרה הסתכלו עלינו כעל חייזרים. (שתי מלחמות עולם, מלחמת וייטנאם משטר של סטאלין ועוד כהנה וכנהנה). נכון כשהיינו צעירים היתה לנו אמונה היו לנו אידאלים והאמנו בהם אבל גם אנחנו טעינו. נישאר אנחנו עם הנוסטלגיה שלנו, נמשיך להינות ממנה, ומה שהדור הבא יעשה זה עניינו, וגם הוא יגיע לגיל הנוסטלגיה ויאמין שכשהוא היה צעיר היה יותר טוב. זה מנהגו של עולם. אז ניזדקף ונהיה גאים במה שעשינו. בא בימים
[ליצירה]
פעם כשתרהיב עוז ותאמר לה, היא תגיד לך: "עכשיו נזכרת? אני חכיתי לזה מזמן" ואתה תשאל: "אז למה לא אמרת?" -והיא תענה: "כי שנינו מטומטמים".
אז תדברו, אולי תקרא לה את השיר השיר הוא יפהיפה
נ.ב.
(תוותר על המילה "מסריח", אולי "מזיע" עדיף).
[ליצירה]
אהבתי !
נוגע ללב.
שים לב שהבדידות, גם היא הולכת איתך, וגם לה ייחוד משלה. תראה כמה השראה נתנה לך הבדידות, כדי לכתוב שיר עשיר שכזה.
(הערה "טכנית" אני הייתי מתחיל אחרי כל נקודה, שורה חדשה. אפשר לצופף שורות ע"י במקום ). בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
תשובה למשה אהרון
למשה אהרון שלום
הבנתי את המציאות אותה חווית ואני יכול להבין את ההרגשה שיש מעמד מעליך שעושק אותך. אלא שבכוונה כתבתי את המציאות שאני חוויתי ואוכל לשלוח לך פרקים מתולדות חיי "מתחת לקו העוני" של אז. העניין הוא בזה שבילדותי העניים היו אשכנזים וזמן מה גרנו - בידידות אצל משפחה תימנית עשירה. בקיצור לא יכולנו להאשים את האשכנזים כי אנחנו היינו האשכנזים. אני גם היכרתי יוצאי מעברות שהתעשרו במהרה כאשר אבי האשכנזי נשאר דלפון עד סוף ימיו ולא האשים אף אחד. לכן אני חושב שצריך אחת ולתמיד להסיר את המסכות והשלטים ולהבין שאנחנו עם אחד ואין מסכנים ועשירים המחולקים לפי עדות ומוצא. הגיע גם הזמן להסיר את הדחייה שלנו מהאטיופים וזה מחייב את כל העדות, בפרט בקרב החרדים. אני מזמין אןתך לשיח בנושא של האחדות ולהסיר את רגשות התיסכול של ההפרדה לפי מוצא. אגב אני חושב שבשנים האחרונות יש זוגות "מעורבים" ושם קשה לסווג את המעמד לפי המוצא.
[ליצירה]
אתם לא לבד. יש הרבה זוגות כמוכם. ההתאהבות המטורפת חולפת וצריך ללמוד לשאול, ללמוד לחיות ביחד את המציאות של שתי נשמות אוהבות שכל אחד חוויות משלו, לשתף. צריך ללמוד לשאול ולהקשיב ואולי גם לספר בלי לשאול.
[ליצירה]
אסתר יקרה,
כבר לפי שם היוצר שלי, תוכלי להבין שהשיר הזה מדבר אליי. בתוך שטף שירי האהבה-אכזבה, שמתפרסם באתר,(ושגם אני "חוטא" בהם מדי פעם בגילי המופלג), יש סוף-סוף גם שיר אחד של "אמצע החיים", של קו "פרשת המים", שמתברר שגם מעבר לו יש דשא ופרחים ומראות נוף שאפשר להתמזג בהם, ובעצם יש להם הרבה יתרונות ביחס לעליה המפרכת במעלה ההר.