[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
אנשים שגילם מחצית מגילי, חוטפים לי את הנוסטלגיה.
"שְתוקֶק לחזור לימים אחרים" אמרת. ראה שיר שפרסמתי בשם: "חשבון נפש".
בכל דור יש טוב ורע - את זה למדנו כשאכלנו מ-"עץ הדעת טוב ורע" הבעיה היא שלכלוך רואים ונקיון לא רואים. במילים אחרות: במקום שנקי לא רואים לכלוך.
אבל הטלביזיה יודעת רק להראות - להראות לכלוך. חסרה המדיה שמראה את הנקיון, את מסירות הנפש, את הכוח המוסרי, את ההתנדבות וגמילות החסדים, ששולטים במקומותינו יותר מאשר את הלכלוך. בעבר לא היתה תקשורת שמראה שוב ושוב רק רוע, ולכן אולי ניתן להתגעגע ל-"ימים אחרים". באופן מטארפורי: אני מתגעגע לימים שבהם רביב דרוקר, רפי גינת ואמנון לוי היו ילדים קטנים....
[ליצירה]
מהמם ונוגע בנימים הנסתרים וברגשות גלויים לעין.
יש הרבה תבונה ותובנה בדברים שכתבת, ואם זה מכוון למישהי מסוימת, תאמר לה בשמי, שאתה אכן ראוי למילוי משאלותיך. בא בימים
[ליצירה]
השיר נשמע כצל של חיים. אבל כידוע לך, קיומו של צל מעיד על מציאותו של האור. אז כדאי לחפש את מקור האור שמטיל את הצל של עצמך, כי את הרי יודעת שאינך צל, ואם תמצאי חיים אחרים, תווכחי לדעת שגם הם מטילים צל, כיוון שקיים אור.
[ליצירה]
אסתר יקרה,
כבר לפי שם היוצר שלי, תוכלי להבין שהשיר הזה מדבר אליי. בתוך שטף שירי האהבה-אכזבה, שמתפרסם באתר,(ושגם אני "חוטא" בהם מדי פעם בגילי המופלג), יש סוף-סוף גם שיר אחד של "אמצע החיים", של קו "פרשת המים", שמתברר שגם מעבר לו יש דשא ופרחים ומראות נוף שאפשר להתמזג בהם, ובעצם יש להם הרבה יתרונות ביחס לעליה המפרכת במעלה ההר.
[ליצירה]
בטאתי את תחושותייך באופן ברור ורהוט. לא כל אחד יודע לעשות את זה, וגם מי שיודע, לא תמיד אוזר אומץ להודות בזה. החיים מורכבים ומלאים באתגרים ובמכשולים.
אם הכל היה כל-כך פשוט, החיים היו משעממים. אבל כמו שאמרתי כבר: "כל עכבה לטובה".
[ליצירה]
השיר בזב מראה עדכמה השכונה שלך הטביעה בך את חותמה ואף שעזבת אותה היא בך ואתה חוזר אליה שנית, וחווה אותה שנית כי היא בנשמתך. זה שיר מאוד אישי ואינטימי,ונגע ללבי.
אשרי מי שחש כך על מקורותיו ומולדתו.
אני חוויתי את החוויה הזאת באופן שונה לחלוטין.
לו אני הייתי כותב שיר על השכונה שלי הוא היה נראה אחרת:
השכונה שלי היא הזיה של ילדות
שכל מה ששרד ממנה
הן מילים של אוטוביוגרפיה.
מעורפלת וחסרת דיוקן.
זנחתי אותה לנפשה
והיום היא מתפוררת.
איש אינו מכיר אותי.
לא לקחתי ממנה דבר
שממנו בניתי את ביתי
הרחק מהשכונה שלי
ת"ק פרסה במרחק ובלב.
המקום הגיאוגפי
בו גדלתי איננו עוד
השכונה שלי.