[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
למולודי,
תודה על המחמאה. מילה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים קשות.
[ליצירה]
זה נכון. כל בן-אנוש צריך לעצב את הדמות שלו. לחינוך ולמסרים של ההורים יש חלק בעיצוב ה-"עצמי", אבל במידה הנכונה.
אחד מגדולי המדענים של המאה העשרים - ריצ'רד פיינמן אמר: "מורה טוב צריך לדעת מתי להפסיק ללמד".
בסיכום: ההורים צריכים לתת לילוד את הכלים
א י ך ל ל מ ו ד ל ע צ ב א ת ד מ ו ת ו.
[ליצירה]
ראשית, שיהיה במזל טוב ! שנית, כן ירבו. שלישית, אני תמיד אומר לזוגות צעירים (מתוך נסיוני כ-"בא בימים") "תחזיקו את זה חזק, כי חויה הזאת בורחת כל כך מהר". כל טוב בא בימים
[ליצירה]
שיר חושפני שמביע בצורה מושלמת סערת נפש שאינה סערה כפשוטה, אלא סופת ציקלון.
לגבי אמירתך:
"יש בי יצרים ואין לי הבחנה בין טוב לרע"
אדם וחווה גורשו מגן העדן, כיוון שאכלו מעץ הדעת-טוב-ורע. כל אדם שלא חי בגן-עדן (של שוטים) יודע להבדיל בין טוב ורע. אני חושב, שכאן נעוץ שורש הבעיה. כל אדם נברא בצלם, ויודע להבחין בין טוב ורע, ואינו יכול לדור בכפיפה אחת בגן עדן עם נחש ערום מכל חיית השדה. אבל מלבד דעת טוב ורע לימד השם את האנשים להתמודד עם המציאות "כי אדם לעמל יולד" ולכן, צא מעין הסערה ותתחיל לעמול....
אני מקווה שלא הגזמתי בהטפת מוסר כדרכו של "בא בימים", ונקווה שכשרון הכתיבה שלך יעזור לך במציאת דרכך. עלה והצלח !
[ליצירה]
הארת המציאות בצורה יפה מאד. שמחתי :-) אני אתך. העולם מלא פרטים קטנים, שכדאי ואפשר לאהוב, ואם אינך שם לב אליהם, הזמן עובר לריק ושמחתך נמוגה. כמו שאומרים הימינו: "חבל על הזמן".
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים