[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר מקסים שבו "התמימות נותרה בשלמות". אימצתי לי את השיר הזה.
[ליצירה]
לניצן ןפאח שלום,
נתת לי רעיון שמוצא-חן בעיניי: לחרז את השיר הזה.
אם אצליח אפרסם את הגרסה החדשה, ואפנה את תשומת לבך בהודעה אישית.
כל טוב בא בימים
[ליצירה]
אם תקבלי את עצמך, כמו שאת, ותאהבי את עצמך בלי משוא פנים, תוכלי לוותר על המראה והאיפור, ותווכחי לדעת שגם אוהבים אותך. מה לעשות עם חייך, זה נתון בידייך, ואם תאמיני בעצמך, ותעשי את מה שנועדת לעשות, תוכלי למצוא את דרכך.
לא, אינני פסיכולוג, ואני מודע שבעיה זו קריטית יותר לנערות מאשר לנערים, אבל נסיון חיי (כ-"בא בימים") נותן צידוק מלא ואמיתי לדבריי. אז תתחילי לדבר עם עצמך ותלמדי להיות ידידה שלך ולאט לאט הכל ישתנה.
בברכת דרך צלחה בא-בימים
[ליצירה]
אינני מצוי בדברי חכמים, בפרשנות ובמדרשים, אבל, המושג "מולדת" הוא בעייתי. אנא עיין בשירי: "מולדתי (צוואה)" על-פי תפיסתי מולדת במובן הפרטי ובמובן של תקומת ישראל, אינה המקום בו נולדת אלא המקום אותו בנית, יש מאין. נכון שזה סותר את ההגדרה של מולדת במובן הפשוט, אלא שהוריי באו מארץ הולדתם בגולה והקימו כאו את "מולדתם". אני נטשתי את הבית שבנה אבי במו ידיו (פשוטו כמשמעו), וזה המקום בו גדלתי (בארץ ישראל), והלכתי לארץ חרבה להקים לי "מולדת". אז אולי צריך לפרש את המקרא בדרך כלשהי, או אולי להכניס למילון מושג אחר ליצירת ביתך, אבל בילדותינו לימדו אותנו את השיר: "נבנה ארצנו, ארץ מולדת". כלומר: מולדת בונים. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" יוצר זהות בין בית אבא ובין מולדת, אבל למעשה אברם הולך מבית אביו ומקים לעצמו "מולדת" במובן שציינתי לעיל ושתואם כל-כך את מעשה תקומת ישראל בימינו אלה. עד כאן המובן האישי - "מולדתי". נכון שבמובן הלאומי אנו מדברים על מולדת של עם בטריטוריה משותפת וזה מה שמביא אותנו "לבנות לנו מולדת" דווקא כאן, ולא במקום אחר על פני הגלובוס, אבל עדיין העובדה שאבי לא נולד כאן, והקים לו "מולדת" כאן, וכנ"ל אני, שנולדתי כאן עדיין נשאר לי מקום לבנות לי מולדת משלי. הפלסטינים נולדו כאן, לכן הם קוראים לארץ הזאת "וַטַן", כלומר: מולדת אבל השאלה עומדת בעיניה, כי במובן הפשוט של המילה "מולדת", זו מולדתם.
סיבכתי ?! נכון זה נושא לא פשוט.
אני מודע לכך שדבריי עלולים לגרום להתלהטות הויכוח, ואינני רואה בכך פסול.
[ליצירה]
[ליצירה]
למיכל,
יישר כוח גם לנושא וגם לסגנון הצגתו הפיוטי.
רעיון עמוק ומעורר מחשבה. (ליתר פירוט, ראי הודעה אישית ששלחתי לך). בתודה ובהוקרה בא בימים
[ליצירה]
רון,
אינך מזדקן, ותאמין לי אני יודע מה זה להזדקן. זה לא מה שאתה מתאר בשיר (המופלא) הזה. ברור שככה אתה מרגיש, אבל במקרה הטוב אתה מתבגר, ובתהליך זה יש דברים שלא ידעת על עצמך ועליה.
אבל להתבגר הוא תהליך שמצעיד אותך קדימה גם בראיה של העולם וגם באהבה. תחשוב על זה.
כל טוב בא בימים
[ליצירה]
קצת קשה לי להבין למה אנשים צעירים מעמיסים על עצמם כל-כך הרבה כאב, כל-כך הרבה ייסורים.החיים ניתנו לנו במתנה ולא כדאי להתייסר בהם. צריך לחיות אותם כאן ועכשיו....
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי:
תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
וחלקה דפים ריקים
ומי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים.
מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר
"בנק אוצר המילים"
[ליצירה]
שדות חיטה
אנחנו מדברים על שני דברים שונים שכל אחד מאיתנו כינה בשם "שדות חיטה". את מדברת על על שדה חיטה כפשוטו: שדה עם חיטה שהפך להיות נדל"ן. אני מדבר על הצד המטאפורי של שדות חיטה, "שדות חיטה" כערך של חזון, של אידיאל, של נתינה. את הערך הזה אי-אפשר למכור לקבלנים. מאידך "קבלנים" רודפי בצע יכולים לרמוס ערכים, לא בעובדה שהם קבלנים אלא בעובדה שהם רודפי בצע. השורשים שיונקים מהם ערכים, אינם חייבים להיות קרקע. בשירך בולט דווקא הצד המטאםורי של אבדן ערכים, ואותם ניתן לשמר ולהחיות בעתיד, בכל מציאות בתנאי שהדברים נעשים במוטיבציה של חזון ולא רדיפת בצע.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו