[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
לשמואל שלום,
הפעם אני אתך. בשבילי חווית החורף והקשת בענן, היא חוויה מהממת.
(ראה תגובה ששלחתי לדב [אביב וסתיו] על יצירתו "הימים האבודים").
[ליצירה]
אם תקבלי את עצמך, כמו שאת, ותאהבי את עצמך בלי משוא פנים, תוכלי לוותר על המראה והאיפור, ותווכחי לדעת שגם אוהבים אותך. מה לעשות עם חייך, זה נתון בידייך, ואם תאמיני בעצמך, ותעשי את מה שנועדת לעשות, תוכלי למצוא את דרכך.
לא, אינני פסיכולוג, ואני מודע שבעיה זו קריטית יותר לנערות מאשר לנערים, אבל נסיון חיי (כ-"בא בימים") נותן צידוק מלא ואמיתי לדבריי. אז תתחילי לדבר עם עצמך ותלמדי להיות ידידה שלך ולאט לאט הכל ישתנה.
בברכת דרך צלחה בא-בימים
[ליצירה]
כנרת יקירתי,
תודה מקרב לב.
אני מאמץ את השיר הזה ורואה אותו כמוקדש לי, וזה מאוד מחמיא לי. אני אמנם "בא בימים" אבל לשמחתי אינני זקוק עדייין למקל, ואני פעיל בכל התחומים פרט לנהיגה ברכב (לאחר שנהגתי שנים רבות ועשיתי מאות אלפי קילומטרים). אני מרגש צעיר וכך גם מקבל יחס מכל הסובבים אותי. במקורי אני איש מחשבים ועדיין עוסק בזה, ובתור גימלאי "אין לי זמן", אבל אני עושה מה שבא לי. ושוב תודה רבה. רציתי מאוד להשתתף במפגש בגן סאקר הערב, אבל בגלל מגבלות תחבורה לא אוכל להגיע ומקווה למפגש בקרוב בגוש דן.
כל טוב
מסר ברור
[ליצירה]
רון,
אינך מזדקן, ותאמין לי אני יודע מה זה להזדקן. זה לא מה שאתה מתאר בשיר (המופלא) הזה. ברור שככה אתה מרגיש, אבל במקרה הטוב אתה מתבגר, ובתהליך זה יש דברים שלא ידעת על עצמך ועליה.
אבל להתבגר הוא תהליך שמצעיד אותך קדימה גם בראיה של העולם וגם באהבה. תחשוב על זה.
כל טוב בא בימים
[ליצירה]
אנשים שגילם מחצית מגילי, חוטפים לי את הנוסטלגיה.
"שְתוקֶק לחזור לימים אחרים" אמרת. ראה שיר שפרסמתי בשם: "חשבון נפש".
בכל דור יש טוב ורע - את זה למדנו כשאכלנו מ-"עץ הדעת טוב ורע" הבעיה היא שלכלוך רואים ונקיון לא רואים. במילים אחרות: במקום שנקי לא רואים לכלוך.
אבל הטלביזיה יודעת רק להראות - להראות לכלוך. חסרה המדיה שמראה את הנקיון, את מסירות הנפש, את הכוח המוסרי, את ההתנדבות וגמילות החסדים, ששולטים במקומותינו יותר מאשר את הלכלוך. בעבר לא היתה תקשורת שמראה שוב ושוב רק רוע, ולכן אולי ניתן להתגעגע ל-"ימים אחרים". באופן מטארפורי: אני מתגעגע לימים שבהם רביב דרוקר, רפי גינת ואמנון לוי היו ילדים קטנים....
[ליצירה]
תודה לך כנפי שחר על תגובתך. המשל הזה נשמע אולי קצת עצוב, אבל כשאני קורא אותו במסיבה של מישהו שיוצא לגימלאות זה מתקבל כמשהו מאוד מעודד ואופטימי, כך שאפשר לקבל אותו בחיוך. :)
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי:
תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
וחלקה דפים ריקים
ומי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים.
מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר
"בנק אוצר המילים"