בשישים שנה התהפך הגלגל
את מדורת ה-"פינג´אן" החליף המנגל.
בתור לבית תמחוי עומדים נזקקים.
ובפארק הלאומי יורים זיקוקין.
לחגיגות ה-שישים צריך רק מעט:
לשמוע את ילדי החטיבה שרים "באב אל-ואד"
ואת נערי השמיניות שרים "יצאנו אט"
רק דבר אחד עדיין לא נגמר,
בעוטף עזה עומדים על המשמר.
והעימות הגובר עם האויב המאיים,
עדיין לא עומד להסתיים.
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, שיהיה במזל טוב ! שנית, כן ירבו. שלישית, אני תמיד אומר לזוגות צעירים (מתוך נסיוני כ-"בא בימים") "תחזיקו את זה חזק, כי חויה הזאת בורחת כל כך מהר". כל טוב בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נגע ללבי כאילו היה שיר מוזמן. היה לי חבר כזה. רק עם אנשים כאלה, החברות היא אמיתית, כי על אף מזגם הסוער, ויצר המלחמה על צדקתם, שאינו ניתן לכיבוש, הם אמיתיים כנים וישירים. הבעיה שאנשים כאלה נשחקים מהר ומגיע הרגע שהם קורסים תחת עול היושרה והמוסר שהם נושאים על גבם, ואז אתה נשאר בלי חבר אמיתי.... שמור עליו, ש-"יקבל את גזרתו בדממה" כי כאשר תאזל התחמושת הוא "ייפול בקרב"..... תודה רבה והערכה רבה ליכולת הביטוי שניכר בשיר הזה. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] אשליות ! [ליצירה]
- [ליצירה] לדב שלום, השיר כתוב נפלא, בצורה רהוטה וברורה אבל מאוד פואטית. באשר למסר שלו, כל אחד עם החווית שלו, עבורי אלה הם הימים הנפלאים ביותר עם החיוּת והפוריות שלהם. אני אוהב לשמוע את טיפטוף הגשם על החלונות וזרימת המים במרזבים ולחזות בלהקת העגורים החולפת בשמים ואת זנב הנחיליאלי המרקד על המדרכה. אלה הימים שבהם יש לי השראה לכתיבה יוצרת. גם אם הכוונה שלך היתה מטאפורית, אני הייתי בוחר מטאפורה אחרת לתחושת הימים האבודים. אגב לקחתי חלק במבצע קדש (אמרתי שאני "בא בימים" )וכאשר שמעתי את קול התותחים וראיתי את הבזקם, חשבתי לעצמי: "כמה הייתי מאושר אם זו היתה רק סערת ברקים ורעמים". [ליצירה]
- [ליצירה] אם אינך זקוק להם, למה אתה כועס? פשוט תתעלם מהם ! לא ירושלמי, אינך זקוק לשירים. מספיקה לך ממחטה לנגב את דמעות התנין מעיניך. אם אתה נהנה מצניעותך, אינך צריך להשתלח בהם. ואולי אתה פשוט מקנא, וצניעותך מזויפת? תחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כך הדרך הנכונה לראות את החיים. המוות אינו רלוונטי. בשנמות אנחנו לא נהיה שם. רק אלה שיספידו אותנו יהיו שם. כה לחי (תרתי משמע). [ליצירה]
- [ליצירה] פעם כשתרהיב עוז ותאמר לה, היא תגיד לך: "עכשיו נזכרת? אני חכיתי לזה מזמן" ואתה תשאל: "אז למה לא אמרת?" -והיא תענה: "כי שנינו מטומטמים". אז תדברו, אולי תקרא לה את השיר השיר הוא יפהיפה נ.ב. (תוותר על המילה "מסריח", אולי "מזיע" עדיף). [ליצירה]
- [ליצירה] הארת המציאות בצורה יפה מאד. שמחתי :-) אני אתך. העולם מלא פרטים קטנים, שכדאי ואפשר לאהוב, ואם אינך שם לב אליהם, הזמן עובר לריק ושמחתך נמוגה. כמו שאומרים הימינו: "חבל על הזמן". [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמוך. אהבתי מאוד ואני קורא את שירך שוב ושוב. גם הרעיון גם הסגנון כבשו אותי. (הערה קטנה: אולי היתה לך כוונה בכך, שכתבת את "השמיים" ביחיד, אבל בעברית תקנית גם השמיים וגם המיים הם ברבים). [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, קלטתי את דעתך. אני מודה שיש כאן תערובת של דמיון ומציאות כמעט אבסורדי. אך האם המציאות שבה אנו חיים איננה אבסורדית? האם עמים שרוצים לחיות אינם מאבדים עצמם לדעת כדי לחיות ? האם איננו מסכנים את עתיד האונושות (מבחינה אקולוגית) כי אנו רוצים חיים נוחים יותר (כמו שנאמר: "אחריי המבול"). לחיות יותר טוב?. לפי הבנתי השיר הזה פותח כיוון מחשבה של הבנת האבסורדים של קיומנו. אז מי שקורא את השיר, יקח ממנו רק את לקח האבסורד ויתבונן סביבו. [ליצירה]
תגובות