אדם מפליג
אל עבר האופק
בים חלומותיו ותקוותיו
והאופק מתרחק והולך.
כי תמיד נשאר עוד אופק
לשאוף ולייחל אליו.
אך יום אחד הוא מגלה
שהאופק חדל להתרחק
וספינתו ממהרת
לגעת בשוליים,
שמעבר להם
חשכת עבים אפלה
ועוד מעט
הוא יישאב אליה
בלי משים וכהרף עין
ויימוג לעבר האינסוף
שם אין ים ואין אופק.
וכל מה שנותר לו לעשות,
להסב פניו לאחור
ולהביט במים
שחלפה בהם ספינתו
להינות מהמראות שסביבו
ולחדול לחפש את האופק.
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בא בימים (ושות') מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו. קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה... אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה. האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו. נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] בלהבלהבלה פקה פקה. אילו היית צעיר יותר היית מבין איך הקורבנות גרמו את זה לעצמם, והם לא ירפו עד שימות האחרון מאיתנו. לשמחתי אני כבר לא "אזכה" לראות אותך אסיר כיבוש ולא אוכל להזכיר לך את פטפוטיך, וגידופיך. אינני יודע כמה תרבות יהודית רכשת לפני שהתחלת להשתלח בציונות אבל בתרבות הזאת יש אימרה: "כרה בור ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל". אז קח את המעדר ותמשיך לחפור...... [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ןפאח שלום, נתת לי רעיון שמוצא-חן בעיניי: לחרז את השיר הזה. אם אצליח אפרסם את הגרסה החדשה, ואפנה את תשומת לבך בהודעה אישית. כל טוב בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] מי, תודה על הערתך.יתכן שכקורא אתה צודק ואצטרך לקבל את הצעתך. ככותב, חשבתי שפירוט יתר רק יקטין את האפקט של הפנץ'-ליין, שכן, הסיפור כולו מוביל אותך, לשורה השלישית מהסוף: אלוהים הוא אחד לכול הברואים בצלם אנוש, ו-"שניים" הוא "אבי כל המלחמות. במקום בן מתווכחים "של מי האלוהים האמיתי" . אין אלוהים. האם לאחר ההסבר הזה, נראה לך שצריך להרחיב? [ליצירה]
- [ליצירה] השירים מהזן הזה הם יפים ויש בהן משהו מיוחד, נדיר. ובאשר לתוכן. אם יש צדק בתגובה של אמונה תחיה, אז אל תדאג. זה קורה....גם אם אינך רוצה, יש לך את זה. זה מבלבל אותן, מטריף את חושיהן. אך לבסוף אתה נופל שדוד לרגלי האחת והיחידה....אל תחפש אותה בפנקס הטלפונים שלך, תצטרך למצוא לבד וגם אז היא לא תענה מיד....כאלה אנחנו. מטומטמים. הייחוד שלך הוא בכך שאתה גם משורר (פרוזאי ?!?) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מציע שתתקן את התואר שנתת לעצמך. אלו לא שירי מחאה. אלי שירי נאצה. בשנות ילדותי צעדתי עם דגל אדום במצעדים והפגנות למען הצבא האדום שחלקו בחיסול הנאציזם לא היה מוטל בספק, אבל הוא החליף אותו ב-"הצלחה יתרה". תשאל את חרושצ'וב [ליצירה]
- [ליצירה] בגילך ? אינני יודע מה גילך אבל לפי שם היוצר שלי תוכל להבין שאני בא בימים. ובכן, נשאר עוד הרבה מה לעשות. אני גימלאי כבר כמה שנים טובות. עברתי את הגיל השלישי ואני כעת בגיל הרביעי ואני עסוק כל הזמן. כתבתי על זה. בחוג שאני משתתף יחד עם קשישים וסטודנטים צעירים והיצירה המשותפת היא פרי בשל. אם תרצה, תוכל לקרוא את ספר קוהלת. זה מדריך למה שעוד נשאר לעשות גם בגיל הרביעי וביחוד כאשר יש לך עבודה משותפת של קשישים וצעירים. אם תרצה שלח לי תגובה על אחד משיריי או את המייל צשלך ואשלח לך את מה שכתבתי בנידון. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר שמביע שתיקה - זעקה, הוא בעצם זריקת עידוד למוזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אם אינך זקוק להם, למה אתה כועס? פשוט תתעלם מהם ! לא ירושלמי, אינך זקוק לשירים. מספיקה לך ממחטה לנגב את דמעות התנין מעיניך. אם אתה נהנה מצניעותך, אינך צריך להשתלח בהם. ואולי אתה פשוט מקנא, וצניעותך מזויפת? תחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממך לא צפיתי לנטישה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכל המגיבים. תגובות מחמיאות ומרגשות. אכן, הארתם את הגבול הדק שבין העשייה ובין המבט המטאפורי דרכו אני רואה את מסכת חיי. תודה לכולכם [ליצירה]
תגובות