השקט הזה
נפער כמו בולען
קריסה חופשית
אל מרתפי הריקנות
מתפוררת לאטומים
צורחת כמו משוגעת
להנשים את השפיות
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי של זעקה למוזה ארספואטי שנשמע ברמה בכתיבה מרשימה שבוע טוב אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] השיר שמביע שתיקה - זעקה, הוא בעצם זריקת עידוד למוזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר שמביע שתיקה - זעקה, הוא בעצם זריקת עידוד למוזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
- [ליצירה] את יודעת שגם אני מרגישה כמוך? נדמה לי שכל יוצר מרגיש כך הרבה מדי פעמים:) [ליצירה]
- [ליצירה] כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך. יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה. וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את פסק הזמן הזה שלקחת לעצמך כדי להתבונן, מעורבת יותר מאשר לא מעורבת. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] Fire and Ice יפה מאוד. אהבתי בעיקר את השורה החמישית והשישית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את אווירת הנוסטלגיה ובעיקר את ההתמודדות הסיזיפית עם המילה הכתובה, עם השירה. היטבת לקלוע להרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בין טלטלה לשלווה - נשביתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה - השראה אלוהית ושירה אלוהית. מי אינו שואף לכך? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המרדנות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים לשיר. האדם אכן איננו ולא במקרה. חווה בודדה במאבק עם תאוותיה ועם אלוהיה. הכוונה לא היתה שהיא משתעשעת עם הנחשים. היחסים בינה לבין הנחש טעונים . הם רוגמים אותה והיא משסה בהם. השורה האחרונה אינה מופנית אל הנחשים אלא אל אלוהים. את גן העדן כבר הפסידה, את ילדיה היא יולדת בצער על מנת שימותו בבוא היום, לכן היא מרשה לעצמה לתת דרור לתאוותיה, שהנחש והתפוח מסמלים אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אחת האפשרויות. ישנן גם אחרות. תודה לך, דוד. [ליצירה]
תגובות