כשראיתך לראשונה חשתי.
שהענקת לי ניצוץ של אהבה
ואת לא ראית אותי, ולא הבטת בי.
רואה ואינו נראה מביט בך בשלווה.
נטלתי אותו ואימצתי אל לבי
וממנו צמחו כל אהבותיי כולן,
שבוערות בתוכי כל ימיי כלהבות.
שהחלו מהזיק שלך שלא יכבה לעולם,
כי הוא שליבה בי את כל האהבות.
ואת לא ידעת....
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנסיך הקטן, אל חשש, יש 2600 יוצרים באתר. קשה להגיב לכולם על 25000 יצירות. לפעמים אני מקבל תגובה על שיר שפרסמתי לפני חצי שנה.אני משתדל להגיב, אבל יש באתר הרבה שירים של אהבה נכזבת שחוזרים על עצמם וקשה למצוא מילים אחרות לכל אחד. כאשר יש מסר מעניין וברור ליצירה, מזווית שונה ועם מטאפורה ודימויים מעניינים, התגובות לא מאחרות לבוא, וגם אם לא, אז אין זה אומר שהיצירה שלך לא טובה, אבל היא צריכה לעבור את המבחן שלך ואם היא ראויה בעיניך, צרף אותה לקובץ יצירותיך. את כל יצירותי אספתי בקובץ והדפסתי. רק 60% מהם זכו לתגובות. המשך ליצור וראה ברכה ביצירותיך עם או בלי תגובות. בהצלחה בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] פעם כשתרהיב עוז ותאמר לה, היא תגיד לך: "עכשיו נזכרת? אני חכיתי לזה מזמן" ואתה תשאל: "אז למה לא אמרת?" -והיא תענה: "כי שנינו מטומטמים". אז תדברו, אולי תקרא לה את השיר השיר הוא יפהיפה נ.ב. (תוותר על המילה "מסריח", אולי "מזיע" עדיף). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בשמו של יוצר צורה. הוא בהחלט ראוי להקדשה כזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אדיר (-:) מהמם מאין כמוהו. נוגע בנימים הגלויים והנסתרים של כל אחד, שחלום בלילותיו או חולם בהקיץ. אני בגילי המופלג יכול כבר להתרפק על חלומות שהתגשמו, ולהצטער על חלומות שנגוזו. אף-על-פי-כן אני ממשיך לחלום. החלומות בוגרים יותר ומעשיים יותר. אני חולם בעיקר חלומות שיכולים להתגשם ומדלג על אלה, שמנסיוני, אין להם כל סיכוי. מה שלמדתי שכל עוד אפשר לחלום יש משמעות לאישיותינו. בא בימים נ.ב. אמר לי פעם מישהו: "לביבות בחלום, הם חלום - לא לביבות." אבל אני מכיו לי לביבות שחלמתי עליהן. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב (אביב וסתיו), תודה.אני אוהב את יצירתיך גם כשהן נכתבות כתגובה על יצירות של אחרים. אתה כרוח רעננה באתר היצירה, ותמיד כיף לקרוא אותך. להשתמע. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] הי שי, בגילי המופלג אני תמיד אומר: "תחזיק את זה חזק ! זה עובר כל-כך מהר." חכה שיתחיל לדבר ואז תראה איזה תענוג ופלא הדבר הזה. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, קלטתי את דעתך. אני מודה שיש כאן תערובת של דמיון ומציאות כמעט אבסורדי. אך האם המציאות שבה אנו חיים איננה אבסורדית? האם עמים שרוצים לחיות אינם מאבדים עצמם לדעת כדי לחיות ? האם איננו מסכנים את עתיד האונושות (מבחינה אקולוגית) כי אנו רוצים חיים נוחים יותר (כמו שנאמר: "אחריי המבול"). לחיות יותר טוב?. לפי הבנתי השיר הזה פותח כיוון מחשבה של הבנת האבסורדים של קיומנו. אז מי שקורא את השיר, יקח ממנו רק את לקח האבסורד ויתבונן סביבו. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר, אין לי אלא להצטרף לקודמיי. יש לי בעיה עם שם היצירה. בתור מי שהיה חבר של חולה במחלה הארורה הזאת, לא הייתי קורא בשם זה, ליצירה כל כך נוגעת ללב. שכחה עקב תרחיש מתַסכל, איננה אלצהיימר. זו היא מחלה של שיבוש כל מערכות הקוגניציה. אני לא מאחל לאף אחד שייתקל בתופעה זו. אישתו של נשיא אדה"ב לשעבר - רייגן - שחלה במחלה זו אמרה: "מי שלא ראה את זה, לעולם לא יוכל להבין ולהאמין שקיים דבר כזה." אני ראיתי חבר שלי עם גוף ובלי "מוח". מי שחולה במחלה זו גם לא יוכל לכתוב שיר נפלא ונוגע כמו השיר שלך. אני מציע להחליף את השם, כמו למשל: "שכחה בעל כורחי" או משהו דומה. (אני כשלעצמי, הדבר היחידי שאני משתדל לשכוח, שקיימת מחלה כזו....) [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ןפאח שלום, נתת לי רעיון שמוצא-חן בעיניי: לחרז את השיר הזה. אם אצליח אפרסם את הגרסה החדשה, ואפנה את תשומת לבך בהודעה אישית. כל טוב בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] איזו התחלה מבטיחה ויוצרת, ואיזה סוף עצוב וקודר. כמה חבל ללאבד אל תהום הנשיה מערבולת כזו של יצר ליצירה כל כך עשירה. [ליצירה]
