היתה לי מולדת
סורק את פניי במראה
במקום בלורית מרהיבה
שיער קצר של שיבה.
ככל שהגיל עובר
הזמן הולך ומתקצר.
הולך לחדר עבודתי
מהרהר בזמן הקצר.
שם עיניי בחלון
שאינו מכוסה בווילון
העצים שבגן תפאורה
מקהלת ילדים בגינה
קרני השמש תאורה
ציוץ ציפורים מנגינה.
לנגד עיניי עומדת
תמונה שנקראה מולדת.
לשמאלי כמו נטע זר
צג מקלדת ועכבר
כתבתי בהם את תולדותיי.
הנחתי מידיי את המקלדת
ושבתי להרהר בזיכרונותייבעבר שקראנו לו "מולדת".
