[ליצירה]
הרעיון המובע בשיר טוב מאוד. מעניין כיצד הכותב משתמש במילה "עלול" כדי לומר "עלול להיות שם נעים", אפילו שעלול זו מילה שמדברת על סיכון עתידי. מה שמוביל למסקנה שלדידו של הכותב "נעים" = מסוכן.
ואכן, המשך השיר קוהרנטי עם התובנה הזו, שכן הכותב מביע את חששו לערוג כל חייו. לערוג לאותה נעימות, לאותו רגש, שצפוי מראש כי יאבדו. שיר שמבטא בצורה יפה ומודעת כיצד המיינד (האני החושב) מכתיב ללב (האני המרגיש) שלא לפעול, על מנת שלא להפגע, על בסיס ניסיון החיים הכאוב.
המונח אגרופוביה שמשמעו פחד ממקומות פתוחים או פחד מהיציאה מהבית מקבל פה משמעות של פחד מיציאה מעולם היחיד הבטוח ("הבית") אל עולם הזוגיות רצוף הסכנות ("מחוץ לבית").
מכל מקום, נהנתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
דמיין לך שאתה טובע נגמר האוויר בועות יוצאות
מפיך והן חייך, עצום את העיניים תחשוב ודמיין.
אתה רואה כעת....
נו טוב זה היה בצחוק.
אכן אפשר לדמיין כל דבר כמו את הקטע אך מה בכך?
קטע טוב ואהבתי אותו, תודה:
חיים
[ליצירה]
אני מבקש להתנצל ולנסח מחדש את הדברים שלי - התכוונתי יותר לאמר שזה חסר חן כקטע אומנותי.
אבל זה בהחלט מעורר חמלה, רחמים והזדהות.
אני פשוט חושב שאפשר להפיק יותר אם היו לוקחים את מקבץ הדברים המצערים האלה ויוצרים מהם משהו טרי, חדשני, שתופס אותך וגורם לך להרגיש את כל העצבות, כעס, דכאון וכו' שמסופר כאן עליהם רק ברמיזה שזה התחושות שנובעות לך.
ממש כמו הביקורת הראשונית שלי - איך שזה מוצג כאן יבש מדי לעומת הכוונה.
[ליצירה]
אני לא *חושב* שזה אקסיקיוטר. אני *יודע* שזה אקסקיושנר.
וכן, אני מכיר את הביטוי ומשעותו ומתעקש - פתח מילון, פתח תזאורוס או פשוט תפתח גוגל - אקסקיוטר מדבר על כל הוצאה לפועל כל שהיא - מוציא להורג הוא אקסקיושינר.
מה שכן - אם הדמות היא מסדרה כלשהי, יכול להיות שזה היה משחק מילים מכוון שלהם - אולי הוא עובד כמפיק או מנהל כלשהו בזמנו הפנוי?
כאמור - לא מבין בתחום, מבין רק בשפה.
[ליצירה]
רשימתי, בלוגי, חסר חן.
חסר בשלות - מרגיש באמת כמו אסופה רנדומלית של דברים שגורמים להרגיש רע, אבל אין כאן שום חידוד אומנותי או שאיפה לתוצר יפה.
[ליצירה]
זה התחיל כל כך מעניין.
תמנע מהמובן מאליו והברור, מהקלישאה והבנאליות.
אפשר לשפצר את זה לאמירה קצת יותר חזקה מאשר הנכונות לטעות.
3 במשפטם הראשונים היו נהדרים, אולי אפשר להרכיב מהם שיר חדש.
[ליצירה]
משובח למדי
אני מוכרח להודות שפעם רציתי לתרגם את השיר ופחדתי יותר מדי. תרגמתי שיר אחר של פרוסט, פשוט יותר - לשיר הזה יש הילה שמצילה עליי (נו, חייבים להיות ספרותיים אפילו בתגובות).
התרגום עצמו משובח למדי - הטענה היחידה שאני חש היא במעבר ל"הווה" של המספר שבמקור הוא ממש קורא בזעקה וייאוש שגם מהקריאה מתבקש להזדהות איתוtwo roads deverged and i
- i took the one less traveled by! זה ממש תחינה.
אני נורא אוהב את השיר הזה, הוא מקסים.
עוד הערה - אני מבין שאילוצי מקשב ומלל הכריחו את הטקסט להעלות את גובה שפתו, אבל פרוסט ידוע בפשטותו, וחבל שהתרגום הרבה יותר מתוחכם מהכוונות המקוריות.
והערה אחרונה - מבנה השיר הוא אבאאב
ואילו בחרת לתרגם אבאב.
אני אשמח לקרוא גם ניסיונות אחרים שהיו בדרך (כפי שאמרת שתיקנת).
תרגום ראוי בהחלט.