[ליצירה]
הרעיון המובע בשיר טוב מאוד. מעניין כיצד הכותב משתמש במילה "עלול" כדי לומר "עלול להיות שם נעים", אפילו שעלול זו מילה שמדברת על סיכון עתידי. מה שמוביל למסקנה שלדידו של הכותב "נעים" = מסוכן.
ואכן, המשך השיר קוהרנטי עם התובנה הזו, שכן הכותב מביע את חששו לערוג כל חייו. לערוג לאותה נעימות, לאותו רגש, שצפוי מראש כי יאבדו. שיר שמבטא בצורה יפה ומודעת כיצד המיינד (האני החושב) מכתיב ללב (האני המרגיש) שלא לפעול, על מנת שלא להפגע, על בסיס ניסיון החיים הכאוב.
המונח אגרופוביה שמשמעו פחד ממקומות פתוחים או פחד מהיציאה מהבית מקבל פה משמעות של פחד מיציאה מעולם היחיד הבטוח ("הבית") אל עולם הזוגיות רצוף הסכנות ("מחוץ לבית").
מכל מקום, נהנתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
דמיין לך שאתה טובע נגמר האוויר בועות יוצאות
מפיך והן חייך, עצום את העיניים תחשוב ודמיין.
אתה רואה כעת....
נו טוב זה היה בצחוק.
אכן אפשר לדמיין כל דבר כמו את הקטע אך מה בכך?
קטע טוב ואהבתי אותו, תודה:
חיים
[ליצירה]
משובח למדי
אני מוכרח להודות שפעם רציתי לתרגם את השיר ופחדתי יותר מדי. תרגמתי שיר אחר של פרוסט, פשוט יותר - לשיר הזה יש הילה שמצילה עליי (נו, חייבים להיות ספרותיים אפילו בתגובות).
התרגום עצמו משובח למדי - הטענה היחידה שאני חש היא במעבר ל"הווה" של המספר שבמקור הוא ממש קורא בזעקה וייאוש שגם מהקריאה מתבקש להזדהות איתוtwo roads deverged and i
- i took the one less traveled by! זה ממש תחינה.
אני נורא אוהב את השיר הזה, הוא מקסים.
עוד הערה - אני מבין שאילוצי מקשב ומלל הכריחו את הטקסט להעלות את גובה שפתו, אבל פרוסט ידוע בפשטותו, וחבל שהתרגום הרבה יותר מתוחכם מהכוונות המקוריות.
והערה אחרונה - מבנה השיר הוא אבאאב
ואילו בחרת לתרגם אבאב.
אני אשמח לקרוא גם ניסיונות אחרים שהיו בדרך (כפי שאמרת שתיקנת).
תרגום ראוי בהחלט.
[ליצירה]
זה התחיל כל כך מעניין.
תמנע מהמובן מאליו והברור, מהקלישאה והבנאליות.
אפשר לשפצר את זה לאמירה קצת יותר חזקה מאשר הנכונות לטעות.
3 במשפטם הראשונים היו נהדרים, אולי אפשר להרכיב מהם שיר חדש.
[ליצירה]
שתי מילים וחצי על אשמה ועל בניין נפעל.
אצלנו, משתמשים בפעלים פסיביים כמעט באקסלוסיביות לצורך ניטרול אשמה. בשימוש בפועל פאסיבי, אנחנו שמים דגש על מה שקרה, ולא מי עשה זאת - אבל בעברית אנחנו יותר אוהבים להאשים.
לכן נשתמש בגוף שלישי רבים. הם עשו משהו.
"גנבו לי את המכונית!" ואולי פשוט חנית אותה שלא כחוק והיא נגררה?
"הדפים הלכו לאיבוד" כי אתה חס וחלילה לא איבדת אותם.
הרעילו לי את הכלב - והוא לא נחנק מעצם בכלל.
רבין, לעומת זאת - נרצח. כי כאן לא כל כך חשוב מי עשה את זה, העיקר הוא שרבין נרצח, ועל כן אנחנו מזועזעים, ולא חשוב מי ומה.
באותה דרך, הילד נחטף והאישה נאנסה
(כל הדוגמאות שלי, שלא עלינו)
אגב, חוק הנשים המוכות הפך מהר מאוד בפיות הציבור ל"חוק הבעלים המכים"
וכך אסכם, שכאן אצלנו - אוהבים במשפט התחבירי להאשים, כמה שיותר.
[ליצירה]
אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת.
החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה.
ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב.
[ליצירה]
רשימתי, בלוגי, חסר חן.
חסר בשלות - מרגיש באמת כמו אסופה רנדומלית של דברים שגורמים להרגיש רע, אבל אין כאן שום חידוד אומנותי או שאיפה לתוצר יפה.