(אני עייף, ואין אף אחד בבית לאמר דברי ביקורת על השעה המאוחרת:)
הוריי הפקידו בידיי שעונים רבים.
גם סרטים רבים כרוכים לאצבעות שרבות
אחת עם השניה עם הציפורניים והפרקים.
ולפרקים אותיות קטנות זזות ומרקדות
בתנועות עדינות על היד שעל המקלדת. (ונורא מאוחר, והסרטים גם זזים איתם. גם שעון יד יש, בודד מכל השעונים שהלכו לישון.)
וההכל מזהיר ומצווה, בצעקות היסטריה קטנות ובהולות -
אל תשכח את הבחינה מחר בבוקר גילוש.
תגובות