הוא עומד, ומשתין, וקורא שירה.

בימים של עצירות - הוא יכול לסיים את כל שירת פן.

בימים של דיאריה - הוא מעדיף לקרוא את פלאת' ולהשוות תרגומים.

הוא קורא שימבורסקה בזמן האוכל, ובזמן שטיפצ כלים יעיין בייטס.

הוא קורא דיקינסון לפני שינה.

ויותר מכל

הוא חרד (בחרדה שאינה אופיינית לו, כלל לא)

שמה יאלץ לגשת למחשב (שכן מודרניסט הוא ומינימליסט, גם אם לפעמים קשה להאמין)

ולכתוב שירה.