כבר שבועיים אני לא מתהפך בלילה, שבועיים לא נוחר.
לא התאהבתי באישה חדשה כבר שני עשורים
אז זו הייתה אימא. אני חושב. אני זוכר.
מי יתפור לי דרגות, מי יחליף לי מצעים.
מתדלק את הרכב, מוציא את הכלבים לסיבוב
מוריד כביסה צבעונית, שכולה רק ירוק
מחבק את הברכיים, קורא עיתון בתיעוב
בבית של השכן פתאום עולה קול זר של צחוק.
הלוואי והיה לי עכשיו סכום כסף נכבד.
הלוואי והייתה לי אפשרות להסתדר מראש בלי
אבל יותר מזה אני מתעסק בשאלה אם תמות יום אחד
היכן אוכל ארוחת ערב של שישי.
תגובות