אני, על חטאי משלם בדמים.
הלוואי והיו שלי ולא של אחרים
אך הפגיעה נועדה להעניש
ורק כשמתים לי אהוביי - אני מרגיש.
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה ליאורה - מיהרתי להתבלבל משום מה. חס ושם - היא לא התאבדה (בניגוד באמת, לוורג'י, בפי החבר'ה) היא חיה לה עד גיל 56 ומתה, משאירה אחריה כלום לאף אחד, שכן משפחתה וחבריה מתו לפניה (כך אומרים ההיסטוריונים). בודדה וערירית חיה ומתה. מותה היה ממחלה פיזית, ולא נפשית. אתקן מיד את הכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא *חושב* שזה אקסיקיוטר. אני *יודע* שזה אקסקיושנר. וכן, אני מכיר את הביטוי ומשעותו ומתעקש - פתח מילון, פתח תזאורוס או פשוט תפתח גוגל - אקסקיוטר מדבר על כל הוצאה לפועל כל שהיא - מוציא להורג הוא אקסקיושינר. מה שכן - אם הדמות היא מסדרה כלשהי, יכול להיות שזה היה משחק מילים מכוון שלהם - אולי הוא עובד כמפיק או מנהל כלשהו בזמנו הפנוי? כאמור - לא מבין בתחום, מבין רק בשפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה, ואני מאוד לא מבין ברישום, ציור או מה שזה לא יהיה אבל שם היצירה קצת מבולבל. זה לא executer אלא executioner. הראשון הוא מוציא לפועל, השני הוא "תליין" וזה שם עצם שמתאר את האדם שאחראי להוצאה להורג. אקסקיוטר מתייחס לכל אדם שעושה כל דבר. חוץ מזה שהביטוי באנגלית לא פופולרי כל כך כמו אצלנו וזה אפילו נשמע בתרגומית ולא אנגלית רהוטה. אבל זה באמת נורא יפה. ככה זה אנחנו המשוררים. משנוררים :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלם מאוד. טוב לי לקרוא שירים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] להדס- התנצלות. זה לא נועד להיות שיר מרומז. הוא עודכן כאן ושונה כיוון שהטיוטה שנקלטה היא לא זו הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] כשצריך יותר מסימן קריאה אחד - סימן שהצעקה לא נמצאת במילים. צריך לחדד את הקטע ולהותיר את מה שחשוב באמת. את מעמיסה שירה רבה - אני חושב שאת צריכה לתת לדברים לנוח כמה ימים קודם - ואז, בהקלדה או העתקה לכאן - לקרוא שוב ולראות האם באמת את מרוצה. עריכה תשייף לא מעט אבני חן שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שויין מה יונה הייתה אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] כך גם אמרה השבוע שחקנית הטניס ההודית החמודה להפליא סאניה מירזה. אני מאוד אוהב אותה, היא נפלאה באמת. וזה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת. החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה. ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מודה שאני לא קורא יותר מדי מהאנשים שכותבים פה, אבל יש לי תחושת קרבה מטופשת לכתבייך, אז... נו אתה יודע, אל תהיה מציקן שכזה. מכל השיר, רק הבית הראשון עושה לי "אוף, נכון". אני לכל היותר אומן כותרות. לכתוב ממש - קשה לי. בכל הקשור לאושר אני לא מזדהה בכלל, אבל לגבי סתמיות מסויימת - כן. לחלוטין. תרגיש טוב ארז. [ליצירה]
