אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] / תודה יצחק, תיקנתי [ליצירה]
- [ליצירה] / חחח נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי למה צריך לשאול קלפים אבל נהניתי מאד מהשיר. הלך לך קלף משוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד אבל יש הרגשה שלקחת שתי טקסטים (שכמובן קשורים רעיונית) וטווית אותם יחד אבל זה לא חייב להיות ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות