אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זו היתה רק שאלה של זמן עד שסירוב פקודה יחלחל לתוך השירים. מוצלח ביותר... איזה יופי שאירועים ציבוריים נכנסים כך לתוך עולם הדימויים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה ברור שתחזרי עם בליסוף שירים שווים. יש כאן דברים טובים טובים. מנחם, שעדיין שותה מהמסכת הקודמת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהב קינמון אבל אהבה? למה לא... נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זו חתיכת עבודה מה שעשיתם כאן. ואיזו שנינות לחלק כך את השמות. אשריכם צדיקים. * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך להודות לחברים במפגש-כתיבה-'צורה' שהערותיהם המדויקות עזרו לי כאן ובמקומות אחרים. [ליצירה]
תגובות