אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השימוש במושג אל הבעל יחד עם אל הרווקות - ואת הקריאה בשם לכל עבודת אלילים.. יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומעניין. נהניתי מאוד מהמחווה ל"צורה". תודה [ליצירה]
- [ליצירה] זה בערך מה שאני אמרתי כשקראתי את זה, אמנם ששאלתי בעברית. וואט? [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד. עושה רושם של הרבה אומץ לעמת את עצמך בעצמך. חזקי ואמצי. [ליצירה]
- [ליצירה] . רבקה, תסבירי לנו קצת... מה עשית כאן ? כלומר איך.. זה יפה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מדהים לראות איך את מתפתחת. כותבת טוב יותר משיר לשיר. ואינני יכול לתאר לעצמי מה יקרה עוד כך וכך שירים. אודיה, מקנא בך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הוי נשמת אני מתנצל בפנייך, איך הקפטן הצליח להטביע אותי ככה עמוק במים. וחתלתול, אני יודע מי הגאון. אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות