כל חייה היא מקפלת סדינים

שומרת בתוכה סודות של אחרים

זוכרת היטב להפריד צבעוני מלבן

מדייקת, הכל מוכן בזמן.

מבלה את ימיה בין הבדים

מקשטת עצמה במילים ובסיפורים

נשענת על מקלות ואבנים

מדמיינת עצמה אם לבנות ובנים

את עיניה מסתירה בממחטות

מנחמת את אפה בבושם האבקות

ממיינת ביעילות:

גופיות למדף, חולצות לתלייה

אך רק היא יודעת כי מגירת ליבה ריקה...