קצת לפני שאני מספיק להתלהב
וקצת אחרי שאני מספיק להתחרט
אני שולח את האפס חזרה לביתו
ומסנן לעצמי בשקט - "נו באמת".
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] במשפט אחד נחמד, מה עם תשעה מיליון? יש בו 6 אפסים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר מיוחד מפתיע, לא ציפיתי לקורא את מה שכתבת לפי כותרת השיר אני חושבת שהצלחת לעשות פה משהו מיוחד מכותרת בנאלית כ"כ אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה שיר ? היי גיל אהבתי. מכיר את זה. מזכיר לי את "פחות אחד" שכתבתי. לדעתי תזדהה איתו. אבל השאלה אם זה מתאים להיות מוגדר "שיר". גם לי עצמי יש לבטים לגבי דברים קצרים מאד שיוצאים לי. יותר מתאים לקרוא לזה "משפט אחד ארוך" לדעתי. לא יודע. אשמח לשמוע דעתך. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, וזה כזה ספר מטומטם :( מי יתן וכל חייה תקרא רם אורן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת. החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה. ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבקש להתנצל ולנסח מחדש את הדברים שלי - התכוונתי יותר לאמר שזה חסר חן כקטע אומנותי. אבל זה בהחלט מעורר חמלה, רחמים והזדהות. אני פשוט חושב שאפשר להפיק יותר אם היו לוקחים את מקבץ הדברים המצערים האלה ויוצרים מהם משהו טרי, חדשני, שתופס אותך וגורם לך להרגיש את כל העצבות, כעס, דכאון וכו' שמסופר כאן עליהם רק ברמיזה שזה התחושות שנובעות לך. ממש כמו הביקורת הראשונית שלי - איך שזה מוצג כאן יבש מדי לעומת הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליאורה - מיהרתי להתבלבל משום מה. חס ושם - היא לא התאבדה (בניגוד באמת, לוורג'י, בפי החבר'ה) היא חיה לה עד גיל 56 ומתה, משאירה אחריה כלום לאף אחד, שכן משפחתה וחבריה מתו לפניה (כך אומרים ההיסטוריונים). בודדה וערירית חיה ומתה. מותה היה ממחלה פיזית, ולא נפשית. אתקן מיד את הכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן ולראות שאתה מומלץ באתר שאתה אוהב. לא תמיד אני יודע מי גורר את מי בנושא הכתיבה - הקונספירציה המחשבתית, תחושת ה"הנה חידוד, הנה קונץ, הנה חידה" שעולה למחשבה על קצה רעיון, או בדחף ליצור ולרשום. אולי אין פה שיר - אבל משורר גדול אני לא, אני בסך הכל לוקח רעיונות קטנים, וממחיז אותם. בקטע הזה, אכן מדובר בסך הכל במכונה המדוייקת והווקאליות שלה, אל מול הסירבול שלי, ממש כשם שכוכב הצביע. בהחלט לא חומר לפרס נובל, סתם - מחשבה על מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] כשצריך יותר מסימן קריאה אחד - סימן שהצעקה לא נמצאת במילים. צריך לחדד את הקטע ולהותיר את מה שחשוב באמת. את מעמיסה שירה רבה - אני חושב שאת צריכה לתת לדברים לנוח כמה ימים קודם - ואז, בהקלדה או העתקה לכאן - לקרוא שוב ולראות האם באמת את מרוצה. עריכה תשייף לא מעט אבני חן שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי תמיד תחושה שזה שיר מופשט מכדי להתייחס אליו ברצינות - אף על פי כן שקדתי עליו קצת וניתן לראות בקלות שכל הפעלים הם עירבובים שונים של מילות פועל אחרות, ושישנם סיבות למה בחר במילים ה"מוצמצאות" שלו. מצלולים, הקשרים צבעים - כל אלו באים לידי ביטוי. כמה שנים אחר מכן למדתי את השיר גם במסגרת קבוצתית (אני בכלל לא חבר במועדון המשוררים המתים! -_- ) ושם נוכחנו שכל הפעלים וכינויים הם verbs או adjectives ברורים למדי, ועם מעט שיעור מוחין הבנו את מרבית המילים המקושקשות. מהבחינה הזו התרגום כושל למדי, שכן אין לו התייחסות קפדנית שכזו למלל, אבל השיר כל כך מופרך גם כך (המקור) שזה בכל זאת מסתדר בחינניות מסויימת. הורדת נקודות נוספת אך ורק על תרגומים ישירים של צלילים. אם כבר אז כבר my beamish child, אם כבר אז כבר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה באמת מיוחד. תבורכי. [ליצירה]
- [ליצירה] יהיה אכפת לך אם אני אכתוב משהו שעלה לי בעקבות השיר הזה? [ליצירה]
תגובות