[ליצירה]
שתי מילים וחצי על אשמה ועל בניין נפעל.
אצלנו, משתמשים בפעלים פסיביים כמעט באקסלוסיביות לצורך ניטרול אשמה. בשימוש בפועל פאסיבי, אנחנו שמים דגש על מה שקרה, ולא מי עשה זאת - אבל בעברית אנחנו יותר אוהבים להאשים.
לכן נשתמש בגוף שלישי רבים. הם עשו משהו.
"גנבו לי את המכונית!" ואולי פשוט חנית אותה שלא כחוק והיא נגררה?
"הדפים הלכו לאיבוד" כי אתה חס וחלילה לא איבדת אותם.
הרעילו לי את הכלב - והוא לא נחנק מעצם בכלל.
רבין, לעומת זאת - נרצח. כי כאן לא כל כך חשוב מי עשה את זה, העיקר הוא שרבין נרצח, ועל כן אנחנו מזועזעים, ולא חשוב מי ומה.
באותה דרך, הילד נחטף והאישה נאנסה
(כל הדוגמאות שלי, שלא עלינו)
אגב, חוק הנשים המוכות הפך מהר מאוד בפיות הציבור ל"חוק הבעלים המכים"
וכך אסכם, שכאן אצלנו - אוהבים במשפט התחבירי להאשים, כמה שיותר.
[ליצירה]
כשצריך יותר מסימן קריאה אחד - סימן שהצעקה לא נמצאת במילים.
צריך לחדד את הקטע ולהותיר את מה שחשוב באמת.
את מעמיסה שירה רבה - אני חושב שאת צריכה לתת לדברים לנוח כמה ימים קודם - ואז, בהקלדה או העתקה לכאן - לקרוא שוב ולראות האם באמת את מרוצה.
עריכה תשייף לא מעט אבני חן שלך.
[ליצירה]
אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת.
החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה.
ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב.
תגובות