[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
פרחונית (יותר אופטימי מאלמונית)
אהבתי את השיר (ולכן) יש לי מה להגיד עליו:
"לא אכפת לי ממך על אף האהבה".
נשמע מעניין ומביך כאחד, אבל כל-כך מובן, לכל אחד יש תקופה שהוא מרגיש כך. בעיניי השיר לא אופטימי אבל מאוד אינטימי. לי עצמי זה מעורר אסוציאציה של זחל שהופך לגולם כדי להיות אחר-כך פרפר, ולעוף למרחקים.
[ליצירה]
אתם לא לבד. יש הרבה זוגות כמוכם. ההתאהבות המטורפת חולפת וצריך ללמוד לשאול, ללמוד לחיות ביחד את המציאות של שתי נשמות אוהבות שכל אחד חוויות משלו, לשתף. צריך ללמוד לשאול ולהקשיב ואולי גם לספר בלי לשאול.
[ליצירה]
אתה חולם בהקיץ. לא שהקפיטליזם הוא חזון אחרית הימים, אבל המשטר הסוביטי, לקח רעיון של מארקס והפך אותו לגיהינום (ואולי לגן-עדן - כי אנשים שחוסלו ע"י סטאלין ולנין עלו השמימה לגן -העדן. איך ייתכן שאדם אינטליגנטי כמוך לא מבדיל בין צדק חברתי ורצח עם?
[ליצירה]
למה לך לשבת בארץ בה יושבים ציונים. למה לך לכתוב באתר של יהודים. כדאי לך לגור באלסכה ומשם תוכל להתגעגע לסטאלין. אני מערץ את עורכי "צורה" שמתירים לך לקשקש ולנבל את הפה.
[ליצירה]
דנה,
קין נענש לכן היה נע ונד. אבל לא כל מי שנע ונד הוא קין (אולי להיפך: מי שנענש על "מעשה קין" - "יושב" ולא נע ונד). בימינו "נע-ונד", היא נדידה מ-"הודו ועד כוש" - מפרו ועד ניו-זיילנד, אחר-כך אם "לא מוצאים מנוח לכף רגלנו אנו שבים אל התיבה" - חוזרים הביתה, יושבים עם כוס קפה וממשיכים לנוע ונוד בגלישה באינטרנט.
אם אינני טועה - את מתכוונת למי שאינו מוצא את מקומו - את עצמו - . אבל בשלב מסוים של החיים עדיף לנוע ולנוד ולא "להיתקע". לחפש מנוח לכף רגלך אחרי שראית ובחרת בעצמך היכן לשתות את הקפה. ליונה לא היה מקום אחר כי כל הארץ היתה מים, היום כל העולם פרוש לפנינו ועלינו רק לבחור (ועדיף שהמקום הגיאוגרפי יהיה דווקא כאן - אבל זה לשיקולו של כל אחד). ואסיים במילות השיר: "קום והתהלך בארץ, בתרמיל ובמקל....".
[ליצירה]
למיכל שלום,
אני מודע למה שנקרא: "אגוצנטריות" של אנשים שאוהבים רק להשמיע, ואינם יודעים להקשיב. זאת צורה של הגנה עצמית, וזו בעיה שלהם (לא שלך).
אבל,הנה מצאת שש אוזניים קשובות אליך (שתיים שלי, שתיים של כנרת ושתיים שלך) וכפי שכנרת אמרה: הדרך הטובה לזכות בהקשבה של אחרים אלייך זו הנתינה. אני שמח מאוד על ה-"תלת-שיח" שבינינו, שנוכל שלושתנו ללמוד ממנו ולהקשיב אחד לשני. אשמח להמשיך ולהקשיב, ומדי פעם לתת מילת עידוד . תודה על המחמאות. בא בימים