[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר אדיר (-:) מהמם מאין כמוהו.
נוגע בנימים הגלויים והנסתרים של כל אחד, שחלום בלילותיו או חולם בהקיץ.
אני בגילי המופלג יכול כבר להתרפק על חלומות שהתגשמו, ולהצטער על חלומות שנגוזו. אף-על-פי-כן אני ממשיך לחלום. החלומות בוגרים יותר ומעשיים יותר. אני חולם בעיקר חלומות שיכולים להתגשם ומדלג על אלה, שמנסיוני, אין להם כל סיכוי. מה שלמדתי שכל עוד אפשר לחלום יש משמעות לאישיותינו.
בא בימים
נ.ב. אמר לי פעם מישהו: "לביבות בחלום, הם חלום - לא לביבות." אבל אני מכיו לי לביבות שחלמתי עליהן.
[ליצירה]
הנסיך הקטן,
אל חשש, יש 2600 יוצרים באתר. קשה להגיב לכולם על 25000 יצירות. לפעמים אני מקבל תגובה על שיר שפרסמתי לפני חצי שנה.אני משתדל להגיב, אבל יש באתר הרבה שירים של אהבה נכזבת שחוזרים על עצמם וקשה למצוא מילים אחרות לכל אחד. כאשר יש מסר מעניין וברור ליצירה, מזווית שונה ועם מטאפורה ודימויים מעניינים, התגובות לא מאחרות לבוא, וגם אם לא, אז אין זה אומר שהיצירה שלך לא טובה, אבל היא צריכה לעבור את המבחן שלך ואם היא ראויה בעיניך, צרף אותה לקובץ יצירותיך. את כל יצירותי אספתי בקובץ והדפסתי. רק 60% מהם זכו לתגובות. המשך ליצור וראה ברכה ביצירותיך עם או בלי תגובות. בהצלחה
בא בימים
[ליצירה]
איתך האבלך.
לצערנו היגון הוא חלק מהחיים, ולא נוכל להימלט מאבל על יקירנו שהלכו ואינם.
בגילי המופלג אני מתבונן על הדברים גם מהצד השני. ברשותך, אצטט שיר שכתבתי על כך:
ספר החיים
לאחר מותי
אמשיך ללכת בדרך החיים
כל עוד חיים אנשים
שזוכרים אותי,
שיכולים להספיד אותי,
שיכולים להשקות בדמעותיהם,
את רגבי אדמתי.
כאשר הם ימותו,
ימחה שמי מספר החיים.
השיר שלך ממחיש את החשיבות של "ספר החיים".
שלא תדע צער בא בימים
[ליצירה]
".....את עולמנו אז נחריבה
מגב כפוף נפרוק העול
אלא כלום מתמול מחר הכל......"
הימנון הבולשביזם שאומץ ע"י אל-קעידה והאיסלם הקיצוני - משאת נפשך. אני בא בימים. זה לא יקרה בקדנציה שלי. אבל את תווכח בעצמך איך עולמנו נחרב למען אידליסטים כמוך.....
יש לך מולדת אתה יכול לחזור אליה. איש לא ימנע ממך. ברכת הדרך......
[ליצירה]
תודה לך כנפי שחר על תגובתך. המשל הזה נשמע אולי קצת עצוב, אבל כשאני קורא אותו במסיבה של מישהו שיוצא לגימלאות זה מתקבל כמשהו מאוד מעודד ואופטימי, כך שאפשר לקבל אותו בחיוך. :)
[ליצירה]
תשובה למשה אהרון
למשה אהרון שלום
הבנתי את המציאות אותה חווית ואני יכול להבין את ההרגשה שיש מעמד מעליך שעושק אותך. אלא שבכוונה כתבתי את המציאות שאני חוויתי ואוכל לשלוח לך פרקים מתולדות חיי "מתחת לקו העוני" של אז. העניין הוא בזה שבילדותי העניים היו אשכנזים וזמן מה גרנו - בידידות אצל משפחה תימנית עשירה. בקיצור לא יכולנו להאשים את האשכנזים כי אנחנו היינו האשכנזים. אני גם היכרתי יוצאי מעברות שהתעשרו במהרה כאשר אבי האשכנזי נשאר דלפון עד סוף ימיו ולא האשים אף אחד. לכן אני חושב שצריך אחת ולתמיד להסיר את המסכות והשלטים ולהבין שאנחנו עם אחד ואין מסכנים ועשירים המחולקים לפי עדות ומוצא. הגיע גם הזמן להסיר את הדחייה שלנו מהאטיופים וזה מחייב את כל העדות, בפרט בקרב החרדים. אני מזמין אןתך לשיח בנושא של האחדות ולהסיר את רגשות התיסכול של ההפרדה לפי מוצא. אגב אני חושב שבשנים האחרונות יש זוגות "מעורבים" ושם קשה לסווג את המעמד לפי המוצא.
[ליצירה]
השיר נשמע כצל של חיים. אבל כידוע לך, קיומו של צל מעיד על מציאותו של האור. אז כדאי לחפש את מקור האור שמטיל את הצל של עצמך, כי את הרי יודעת שאינך צל, ואם תמצאי חיים אחרים, תווכחי לדעת שגם הם מטילים צל, כיוון שקיים אור.
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי:
תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
וחלקה דפים ריקים
ומי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים.
מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר
"בנק אוצר המילים"