[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר אדיר (-:) מהמם מאין כמוהו.
נוגע בנימים הגלויים והנסתרים של כל אחד, שחלום בלילותיו או חולם בהקיץ.
אני בגילי המופלג יכול כבר להתרפק על חלומות שהתגשמו, ולהצטער על חלומות שנגוזו. אף-על-פי-כן אני ממשיך לחלום. החלומות בוגרים יותר ומעשיים יותר. אני חולם בעיקר חלומות שיכולים להתגשם ומדלג על אלה, שמנסיוני, אין להם כל סיכוי. מה שלמדתי שכל עוד אפשר לחלום יש משמעות לאישיותינו.
בא בימים
נ.ב. אמר לי פעם מישהו: "לביבות בחלום, הם חלום - לא לביבות." אבל אני מכיו לי לביבות שחלמתי עליהן.
[ליצירה]
אהבתי !
נוגע ללב.
שים לב שהבדידות, גם היא הולכת איתך, וגם לה ייחוד משלה. תראה כמה השראה נתנה לך הבדידות, כדי לכתוב שיר עשיר שכזה.
(הערה "טכנית" אני הייתי מתחיל אחרי כל נקודה, שורה חדשה. אפשר לצופף שורות ע"י במקום ). בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
אני מציע שתתקן את התואר שנתת לעצמך. אלו לא שירי מחאה. אלי שירי נאצה. בשנות ילדותי צעדתי עם דגל אדום במצעדים והפגנות למען הצבא האדום שחלקו בחיסול הנאציזם לא היה מוטל בספק, אבל הוא החליף אותו ב-"הצלחה יתרה". תשאל את חרושצ'וב
[ליצירה]
אנשים שגילם מחצית מגילי, חוטפים לי את הנוסטלגיה.
"שְתוקֶק לחזור לימים אחרים" אמרת. ראה שיר שפרסמתי בשם: "חשבון נפש".
בכל דור יש טוב ורע - את זה למדנו כשאכלנו מ-"עץ הדעת טוב ורע" הבעיה היא שלכלוך רואים ונקיון לא רואים. במילים אחרות: במקום שנקי לא רואים לכלוך.
אבל הטלביזיה יודעת רק להראות - להראות לכלוך. חסרה המדיה שמראה את הנקיון, את מסירות הנפש, את הכוח המוסרי, את ההתנדבות וגמילות החסדים, ששולטים במקומותינו יותר מאשר את הלכלוך. בעבר לא היתה תקשורת שמראה שוב ושוב רק רוע, ולכן אולי ניתן להתגעגע ל-"ימים אחרים". באופן מטארפורי: אני מתגעגע לימים שבהם רביב דרוקר, רפי גינת ואמנון לוי היו ילדים קטנים....
[ליצירה]
זה נכון. כל בן-אנוש צריך לעצב את הדמות שלו. לחינוך ולמסרים של ההורים יש חלק בעיצוב ה-"עצמי", אבל במידה הנכונה.
אחד מגדולי המדענים של המאה העשרים - ריצ'רד פיינמן אמר: "מורה טוב צריך לדעת מתי להפסיק ללמד".
בסיכום: ההורים צריכים לתת לילוד את הכלים
א י ך ל ל מ ו ד ל ע צ ב א ת ד מ ו ת ו.
[ליצירה]
תודה לך כנפי שחר על תגובתך. המשל הזה נשמע אולי קצת עצוב, אבל כשאני קורא אותו במסיבה של מישהו שיוצא לגימלאות זה מתקבל כמשהו מאוד מעודד ואופטימי, כך שאפשר לקבל אותו בחיוך. :)