[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים ! אין צורך להסביר - רק להתחבר אל השיר.
[ליצירה]
אתם לא לבד. יש הרבה זוגות כמוכם. ההתאהבות המטורפת חולפת וצריך ללמוד לשאול, ללמוד לחיות ביחד את המציאות של שתי נשמות אוהבות שכל אחד חוויות משלו, לשתף. צריך ללמוד לשאול ולהקשיב ואולי גם לספר בלי לשאול.
[ליצירה]
לגבי השיר, אין לי אלא להצטרף לקודמיי. יש לי בעיה עם שם היצירה. בתור מי שהיה חבר של חולה במחלה הארורה הזאת, לא הייתי קורא בשם זה, ליצירה כל כך נוגעת ללב. שכחה עקב תרחיש מתַסכל, איננה אלצהיימר.
זו היא מחלה של שיבוש כל מערכות הקוגניציה. אני לא מאחל לאף אחד שייתקל בתופעה זו. אישתו של נשיא אדה"ב לשעבר - רייגן - שחלה במחלה זו אמרה: "מי שלא ראה את זה, לעולם לא יוכל להבין ולהאמין שקיים דבר כזה." אני ראיתי חבר שלי עם גוף ובלי "מוח".
מי שחולה במחלה זו גם לא יוכל לכתוב שיר נפלא ונוגע כמו השיר שלך. אני מציע להחליף את השם, כמו למשל: "שכחה בעל כורחי" או משהו דומה. (אני כשלעצמי, הדבר היחידי שאני משתדל לשכוח, שקיימת מחלה כזו....)
[ליצירה]
מצא חן בעיניי.
מדוע התחברתי לשיר, ואיך אני מבין אותו?
נראה שהוא מביט "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אבל כנארה שהמחיר של להיות בפסגה ולהתבונן לעמק שמתחת, הינו בדידות, וכל מה שנשאר, זה להתכסות בצער ובגאווה.
[ליצירה]
הרחבת ופיתחת את הרעיון של:
"אלי אלי, שלא ייגמר לעולם,
הולצ והים, רישרוש של המים,
ברק השמים, תפילת האדם"
חנה סנש - הליכה לקיסריה
את הדימוי הזה תמיד ניתן להרחיב ואתה עשית את זה בכישרון.
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי:
תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
וחלקה דפים ריקים
ומי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים.
מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר
"בנק אוצר המילים"
[ליצירה]
לאריה חופשי ("טעיתי" בשם שלך, בכוונה)
כפי שהנך רואה בחותם שלי, אני בא בימים, ואינני חש ש-"לא טוב להיות זקן" אם מכינים את ה-"קשישות" כראוי. כשהייתי צעיר חשבתי כל הזמן מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, וחששתי שלא אעמוד בזה. אח"כ נסחפתי עם המציאות. עכשיו, שכבר "הייתי צעיר" ואח"כ "גדול", גליתי עולם ומלואו שלא ידעתי שיש בי ויש לו ניחוח משלו, אינני נסחף ואינני עושה מה שאני נדרש לעשות מהממונים עליי. טוב להיות חופשי לעשות "מה שבא לך". מי שיודע לחוות את עצמו יחווה את זה בכל גיל, כל חוויה והייחוד שלה. אני שותף לתחושה שלך שלהיות צעיר זה נפלא, אבל צריך להתכוננן להמשך ב-"שֻׂם שֶׂכֶל".
מי שעתידו לפניו.