[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
חשוב מאוד להביע עצבות במילים.
אינני יודע למה עצוב לך עכשיו, אבל עצבות היא רגש מכונן. התבוננות פנימה וחיפוש נקודות התורפה והחוזק להתמודד עם העצבות. החיים מלאים בעצבות וההתמודדות איתה היא לימוד להתמודד עם החיים בכלל.
קלישאה? אולי, אבל כדאי בכל זאת לחשוב על כך ברצינות. אל תהיי עצובה מכך שאת עצובה.
[ליצירה]
בגילך ?
אינני יודע מה גילך אבל לפי שם היוצר שלי תוכל להבין שאני בא בימים. ובכן, נשאר עוד הרבה מה לעשות. אני גימלאי כבר כמה שנים טובות. עברתי את הגיל השלישי ואני כעת בגיל הרביעי ואני עסוק כל הזמן. כתבתי על זה. בחוג שאני משתתף יחד עם קשישים וסטודנטים צעירים והיצירה המשותפת היא פרי בשל. אם תרצה, תוכל לקרוא את ספר קוהלת. זה מדריך למה שעוד נשאר לעשות גם בגיל הרביעי וביחוד כאשר יש לך עבודה משותפת של קשישים וצעירים. אם תרצה שלח לי תגובה על אחד משיריי או את המייל צשלך ואשלח לך את מה שכתבתי בנידון.
[ליצירה]
בטאתי את תחושותייך באופן ברור ורהוט. לא כל אחד יודע לעשות את זה, וגם מי שיודע, לא תמיד אוזר אומץ להודות בזה. החיים מורכבים ומלאים באתגרים ובמכשולים.
אם הכל היה כל-כך פשוט, החיים היו משעממים. אבל כמו שאמרתי כבר: "כל עכבה לטובה".
[ליצירה]
תודה לך כנפי שחר על תגובתך. המשל הזה נשמע אולי קצת עצוב, אבל כשאני קורא אותו במסיבה של מישהו שיוצא לגימלאות זה מתקבל כמשהו מאוד מעודד ואופטימי, כך שאפשר לקבל אותו בחיוך. :)
[ליצירה]
"זה לא אנחנו שמשתנים
זה רק הנוף שזז"
זהו היבט מענין על היקום.
זה כמעט כמו תורת היחסות. תלוי מאיפה מסתכלים.
לפי תורת היחסות, לא ניתן לומר מי זז ומי עומד.
כבני תמותה אנו חשים שאנחנו משתנים והיקום - כבודו המקומו מונח.
תודה על האתגר שנתת לי לחפש תובנה בעולמנו המיסתורי.