[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר מעולה. מתחיל בשאלה קצרה ובעצם כולו תשובה לשאלה המעיקה הזאת. יישר כוח. :)
[ליצירה]
תודה. קלעת בול לתיסכול של מהסקרים. "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" מה להגיד (בעבריט טיקנית רהותה- השגיעות בחבנה) "אין עליך". ועוד שואלים אותך לאיזה רמת הכנסה אתה מדורג. בקיצור: השיר הזה שוה הלחנה וקליפ. כמו שאמר קוהלת: "סֶקֶר סְקָרִים ֹ- הַכֹּל שָׁקֶר,
[ליצירה]
רון,
אינך מזדקן, ותאמין לי אני יודע מה זה להזדקן. זה לא מה שאתה מתאר בשיר (המופלא) הזה. ברור שככה אתה מרגיש, אבל במקרה הטוב אתה מתבגר, ובתהליך זה יש דברים שלא ידעת על עצמך ועליה.
אבל להתבגר הוא תהליך שמצעיד אותך קדימה גם בראיה של העולם וגם באהבה. תחשוב על זה.
כל טוב בא בימים
[ליצירה]
שיר כזה אינו יכול להיכתב ולהיקרא בלי תגובה מצדי. את כותבת בלשון עבר: "כתבנו" אם את אכן שייכת לעבר, כמוני, אז אומר לך על עצמי: בעבר עסקתי בעשייה (בשדות חיטה, תלתן וכותנה, פשוטו כמשמעו), ולכן לא היה לי זמן ומוטיבציה לכתוב. העשייה היתה עבורי, השירה של אז, גם בלי כתיבה. כיום אני כותב על "שדות חיטה". אינני חושב שאני כותב על העבר שהתפוגג. אני חש שאני כותב על העתיד, כאשר האנשים יתאכזבו מההווה ויחפשו נצרים היונקים מהשורשים של העבר. הדרך פתוחה לפנינו. בואי נכתוב על "שדות חיטה" למען העתיד.
[ליצירה]
אני מציע שתתקן את התואר שנתת לעצמך. אלו לא שירי מחאה. אלי שירי נאצה. בשנות ילדותי צעדתי עם דגל אדום במצעדים והפגנות למען הצבא האדום שחלקו בחיסול הנאציזם לא היה מוטל בספק, אבל הוא החליף אותו ב-"הצלחה יתרה". תשאל את חרושצ'וב
[ליצירה]
שיר חושפני שמביע בצורה מושלמת סערת נפש שאינה סערה כפשוטה, אלא סופת ציקלון.
לגבי אמירתך:
"יש בי יצרים ואין לי הבחנה בין טוב לרע"
אדם וחווה גורשו מגן העדן, כיוון שאכלו מעץ הדעת-טוב-ורע. כל אדם שלא חי בגן-עדן (של שוטים) יודע להבדיל בין טוב ורע. אני חושב, שכאן נעוץ שורש הבעיה. כל אדם נברא בצלם, ויודע להבחין בין טוב ורע, ואינו יכול לדור בכפיפה אחת בגן עדן עם נחש ערום מכל חיית השדה. אבל מלבד דעת טוב ורע לימד השם את האנשים להתמודד עם המציאות "כי אדם לעמל יולד" ולכן, צא מעין הסערה ותתחיל לעמול....
אני מקווה שלא הגזמתי בהטפת מוסר כדרכו של "בא בימים", ונקווה שכשרון הכתיבה שלך יעזור לך במציאת דרכך. עלה והצלח !