[ליצירה]
שגיאת הקלדה
בס"ד
א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו..
ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי.
[ליצירה]
יופי של נגיעות, חבל שאין סדר בחריזה - בהתחלה 4, אז שלוש, אז שתיים, אז עוד שתיים וכן הלאה - דווקא בגלל שהשיר קטן וצר אז מרגישים כל חריגה מהקצב והמבנה.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
טקסט שמנסה לגעת ברגש
אך לדעתי יש עדיין הרבה הרבה לעבוד עליו
רק לדוגמה:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום לדבר על הרגשות לתת אותם.
עליי לציין שאני נותנת ביקורת ממקום טוב ולא כדי לפגוע. מחמאות כשהטקסט ראשוני ובוסרי כמו זה לא מקדמות כתיבה
אמילי
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
לא החזרה היא העיקר בדבריי
העיקר הוא דרך ההבעה
מצטטת שוב מה כתבתי לך:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן
כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום
ל ד ב ר ע ל
הרגשות
ל ת ת אותם.
[ליצירה]
אסנת יקרה!
לפעמים אנו כואבים ולפעמים אנו נופלים. וזה בסדר מותר ליפול ,לכאוב ואפילו לבכות. אך תמיד צריך לזכור שאנחנו חיבים בסופו של דבר לקום. אז תהי חזקה!
[ליצירה]
בעניין שאלתך,
להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי.
אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה..
וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה..
שנזכה.
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן,
שתזכה גם לכתוב שירי תקווה
רוגע ושלווה
שיעלמו שירי האכזבות
ואותן יחליפו שירי אהבות
מתוקות , רכות , חביבות.
של אהבה אחת ולא מני רבות
שלא יעופפו אי שם ברחובות
ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות
לאותן מילים זוהרות
ככתיבתך הזורחת באור יקרות..
נהנתי לקרוא
אסנת
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!!
כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן.
המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו.
[ליצירה]
חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי.
גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב..
*נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא :
עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה
"ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד)
שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב
ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות)
שנזכה בע"ה.
לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה.
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.