[ליצירה]
שגיאת הקלדה
בס"ד
א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו..
ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי.
[ליצירה]
יופי של נגיעות, חבל שאין סדר בחריזה - בהתחלה 4, אז שלוש, אז שתיים, אז עוד שתיים וכן הלאה - דווקא בגלל שהשיר קטן וצר אז מרגישים כל חריגה מהקצב והמבנה.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
טקסט שמנסה לגעת ברגש
אך לדעתי יש עדיין הרבה הרבה לעבוד עליו
רק לדוגמה:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום לדבר על הרגשות לתת אותם.
עליי לציין שאני נותנת ביקורת ממקום טוב ולא כדי לפגוע. מחמאות כשהטקסט ראשוני ובוסרי כמו זה לא מקדמות כתיבה
אמילי
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
לא החזרה היא העיקר בדבריי
העיקר הוא דרך ההבעה
מצטטת שוב מה כתבתי לך:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן
כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום
ל ד ב ר ע ל
הרגשות
ל ת ת אותם.
[ליצירה]
אסנת יקרה!
לפעמים אנו כואבים ולפעמים אנו נופלים. וזה בסדר מותר ליפול ,לכאוב ואפילו לבכות. אך תמיד צריך לזכור שאנחנו חיבים בסופו של דבר לקום. אז תהי חזקה!
[ליצירה]
אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות..
[ליצירה]
אחת היקרה!!!
את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו?
ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת.
תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית..
כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי.
שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..)
אסנת
[ליצירה]
כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא
נהנתי לקרוא
וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה..
"אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ
אני אבין שלא הבנתם מאוּם.
כי רק אני יודעת יותר מכֹּל,
את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל"..
אסנת
[ליצירה]
צו החיים.
כצוואה לאהבה
ללא מחשבה.
כמו תמימות של ילדים.
כל אדם אוהב בדרכו שלו.
והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר
לצד הרגשי חסר המחשבות
לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות.
כתוב יפה.
[ליצירה]
הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה...
ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם..
"חנה לוחשת אל מול משכן
שרה שצוחקת באוהל, בצד .."
ראוי לשבח בעיני.
אסנת.
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
הערה קטנה,
היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו...