[ליצירה]
שגיאת הקלדה
בס"ד
א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו..
ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי.
[ליצירה]
יופי של נגיעות, חבל שאין סדר בחריזה - בהתחלה 4, אז שלוש, אז שתיים, אז עוד שתיים וכן הלאה - דווקא בגלל שהשיר קטן וצר אז מרגישים כל חריגה מהקצב והמבנה.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
טקסט שמנסה לגעת ברגש
אך לדעתי יש עדיין הרבה הרבה לעבוד עליו
רק לדוגמה:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום לדבר על הרגשות לתת אותם.
עליי לציין שאני נותנת ביקורת ממקום טוב ולא כדי לפגוע. מחמאות כשהטקסט ראשוני ובוסרי כמו זה לא מקדמות כתיבה
אמילי
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
לא החזרה היא העיקר בדבריי
העיקר הוא דרך ההבעה
מצטטת שוב מה כתבתי לך:
המילים דמעה, שמחה, צחוק, אמפתיה, אהבה וחיבוק חוזרות על עצמן
כל-כך הרבה פעמים
אולי במקום
ל ד ב ר ע ל
הרגשות
ל ת ת אותם.
[ליצירה]
אסנת יקרה!
לפעמים אנו כואבים ולפעמים אנו נופלים. וזה בסדר מותר ליפול ,לכאוב ואפילו לבכות. אך תמיד צריך לזכור שאנחנו חיבים בסופו של דבר לקום. אז תהי חזקה!
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי.
גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב..
*נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא :
עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה
"ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד)
שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב
ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות)
שנזכה בע"ה.
לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה.
[ליצירה]
כנרת יקרה.
כמה יפה שבעיני כל ברייה הכל נראה שונה
מנקודות מבט אחרות, מדהים שסיווגת את היצירה לתפילה,
ואני שייכתי אותה לקטע. אולי כי במסווה נפשי ברור לי מאליו שזו מעין תפילה חרישית כזו שאיש אינו שומע.
אבל דווקא יש מקום להשמיע.
לו יהי
ויזרח האור.
[ליצירה]
אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות..
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!!
כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן.
המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו.
[ליצירה]
מעוז היקר,
תודה על הערותיך והארותיך.
שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו.
אחת!
מתוקה.. בשיא הפשטות
איה היקרה!
קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא
את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא?
תודה לך:)
שלהבת...
אחרונה חביבה:)
שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש!
(אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.)
אסנת
[ליצירה]
בס"ד
שלום,
מחד , ישמע תמוה למדי אך התוכן והמילים שכתבת כאילו נשמעים מפיו של אהוב משכבר חלפו ימים ולא נשכחה אהבתו והיא אכן עוצמתית ישנה וקיימת. ובקרבי הזדהות עם תוכן המילים והמציאות שזהה למציאותי.
אולם מאידך המצב או המציאות אינם מאפשרים את מימוש האהבה. ובמקביל אני נזכרת במשפט חכם שאמר לי פעם אדם יקר:"אהבה לא תמיד מתממשת ע"י חתונה או בכך שהזוג יחד אהבה היא זו שנשארת בלב ומשנה את הלב.."
אז אולי הזדהתי עם תוכן המילים ועם המשמעות המתלווה לכל פרידה שהיא מכורח המציאות אך לא יכלתי להתעלם מעל פני התוכן שכ"כ הזדהתי עמו.
בלי שום קשר לתוכן הכל כתוב בנימה כואבת והצוה בה מסודרות השורות נדבך על גבי נדבך מעצימים את התחושות כמו : כאב, החמצה, חוסר אונים וכו' הכל מורגש פי כמה וכמה.ומשמח אותי כי הפנמת שאושרו הוא אושרך אף על פי שבפוע הוא לא עימך.לא נותר לי אלא לאחל שתמצאי נוחם ואהבה. ובעיקר מזור ומרפא לנפש הכואבת.
מישהי ששמה זהה לשלך:I
צירוף מקרים תמוה שלא יכולתי להתעלם מפניו.
כל טוב מזור ונוחם.
אסנת.
[ליצירה]
בעניין שאלתך,
להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי.
אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה..
וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה..
שנזכה.