כמו שרידי אשליה
.שהייתה ואיננה
כותב המשורר-לעבר הבמה,
הוא בלא הכנה משגרת חיו יוצר
ברדת המסך חבוי כאחר
הצופים המצויים
במחיאת כף מריעים
על האשליה אינם יודעים
והוא בכישרונו את הקהל ינעים
כן זו " האשליה " המצויה
בהעדר מציאותו היא מתכלה
עד שיעלם לו השחקן
האשליה ועימו הפורקן
אנו כשחקנים המופעים בשירינו
מול הקוראים שהם קהלנו.
בעל כורחנו בימי חיינו
נכתבים הדפים שנערמים
לערמות של מילים..
תגובות