קולי נשמע ברקע,
כחזיז רועש את הדממה בקע.
ונאלמה דומיה..
והחשכה כאורה.
הס בייסורה
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה "הס בייסורה"? שהייסורים יחדלו? זה צורם לאוזן. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ הערותיך (והארותיך)- בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה. פעלתי כוחי בניתוח היצירה... אך נשמתה חמקה מבין ידיי, והמוניטור צפצף את אזניי בסטטיקה ממיתה. ללא ספק ניסית להגדיר פה מחדש את עניין ה"ניגודים" או שביכרת את נושא הקונפליקציה לעצמך, אני שלם עם זאת. חריזה: נשמע ברקע ו- הדממה בקע - חרוז ? [היפכא, חרוז מועדף על מצלול ולא על הגייה. הווי אומר - חרוז כ: "רֶקַע-פַּנֶיךָ" עדיף על: "רֶקַע-נָקַע". למרות שהאותיות שונות - המצלול זהה. כחזיז רועש את הדממה בקע. [אולי מרעיש את הדממה ? רועש הוא פועל תומך]. ונאלמה דומיה - אני מאמין שהתכוונת לדממה, הדממה נאלמה דומיה [?!]. על הס בייסורה לא אביע דעה מאחר ואין בכוחי להבין את השקלול על הצד הנכון. בגדול, אין לי שמץ על מה מדובר... הכתיבה על סגנון ה"הייקו" [שיר יפני קצרצר]. בטוחני שחובבי ההייקו ימצאו ביצירתך המון משאני יכול להחכים. המשיכי כך אסנת, ונשתמע. פאתוס. והחשכה כאורה. הס בייסורה [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו: "התעלמתי מעקיצות ומכות" צבעתי בירוק..שוממה". וכו' יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות .. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה פשוט, הוליך אותי לתוך שלל של מציאות בין מילים המתארות את הקיים ואת זה שנמצא אי שם ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת. ריגשת אותי. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן, שתזכה גם לכתוב שירי תקווה רוגע ושלווה שיעלמו שירי האכזבות ואותן יחליפו שירי אהבות מתוקות , רכות , חביבות. של אהבה אחת ולא מני רבות שלא יעופפו אי שם ברחובות ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות לאותן מילים זוהרות ככתיבתך הזורחת באור יקרות.. נהנתי לקרוא אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנה, היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו... [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי לקרוא!! כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן. המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שגיאת הקלדה בס"ד א.לא כיוונתי לדעת גדולים שהחסרתי רווח בין מילה למילה הייתה זו בחירה של פרונט שכנראה לא קיים ובהעתקתו להוספת המסמך שונה כולו.. ב.בחיקי ולא חיכי- טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד שלום, מחד , ישמע תמוה למדי אך התוכן והמילים שכתבת כאילו נשמעים מפיו של אהוב משכבר חלפו ימים ולא נשכחה אהבתו והיא אכן עוצמתית ישנה וקיימת. ובקרבי הזדהות עם תוכן המילים והמציאות שזהה למציאותי. אולם מאידך המצב או המציאות אינם מאפשרים את מימוש האהבה. ובמקביל אני נזכרת במשפט חכם שאמר לי פעם אדם יקר:"אהבה לא תמיד מתממשת ע"י חתונה או בכך שהזוג יחד אהבה היא זו שנשארת בלב ומשנה את הלב.." אז אולי הזדהתי עם תוכן המילים ועם המשמעות המתלווה לכל פרידה שהיא מכורח המציאות אך לא יכלתי להתעלם מעל פני התוכן שכ"כ הזדהתי עמו. בלי שום קשר לתוכן הכל כתוב בנימה כואבת והצוה בה מסודרות השורות נדבך על גבי נדבך מעצימים את התחושות כמו : כאב, החמצה, חוסר אונים וכו' הכל מורגש פי כמה וכמה.ומשמח אותי כי הפנמת שאושרו הוא אושרך אף על פי שבפוע הוא לא עימך.לא נותר לי אלא לאחל שתמצאי נוחם ואהבה. ובעיקר מזור ומרפא לנפש הכואבת. מישהי ששמה זהה לשלך:I צירוף מקרים תמוה שלא יכולתי להתעלם מפניו. כל טוב מזור ונוחם. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה... ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם.. "חנה לוחשת אל מול משכן שרה שצוחקת באוהל, בצד .." ראוי לשבח בעיני. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] לקחתי לתשומת ליבי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
תגובות