קולי נשמע ברקע,
כחזיז רועש את הדממה בקע.
ונאלמה דומיה..
והחשכה כאורה.
הס בייסורה
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה "הס בייסורה"? שהייסורים יחדלו? זה צורם לאוזן. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ הערותיך (והארותיך)- בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה. פעלתי כוחי בניתוח היצירה... אך נשמתה חמקה מבין ידיי, והמוניטור צפצף את אזניי בסטטיקה ממיתה. ללא ספק ניסית להגדיר פה מחדש את עניין ה"ניגודים" או שביכרת את נושא הקונפליקציה לעצמך, אני שלם עם זאת. חריזה: נשמע ברקע ו- הדממה בקע - חרוז ? [היפכא, חרוז מועדף על מצלול ולא על הגייה. הווי אומר - חרוז כ: "רֶקַע-פַּנֶיךָ" עדיף על: "רֶקַע-נָקַע". למרות שהאותיות שונות - המצלול זהה. כחזיז רועש את הדממה בקע. [אולי מרעיש את הדממה ? רועש הוא פועל תומך]. ונאלמה דומיה - אני מאמין שהתכוונת לדממה, הדממה נאלמה דומיה [?!]. על הס בייסורה לא אביע דעה מאחר ואין בכוחי להבין את השקלול על הצד הנכון. בגדול, אין לי שמץ על מה מדובר... הכתיבה על סגנון ה"הייקו" [שיר יפני קצרצר]. בטוחני שחובבי ההייקו ימצאו ביצירתך המון משאני יכול להחכים. המשיכי כך אסנת, ונשתמע. פאתוס. והחשכה כאורה. הס בייסורה [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר! לעיתים מה שהראש יודע , הוא אשר הלב מרגיש, ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת. אפילו אם הן מועטות או דלות, קצרות או פשוטות . הן בעלות אינספור משמעויות. געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים שמביעות בפשטות געגוע. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר הרעיוני המובע בכתיבתך עמוק מכפי הנראה. יפה. (חסר לי אקט של ניקוד בתחילת השיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו: "התעלמתי מעקיצות ומכות" צבעתי בירוק..שוממה". וכו' יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות .. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה... ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם.. "חנה לוחשת אל מול משכן שרה שצוחקת באוהל, בצד .." ראוי לשבח בעיני. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת היקרה!!! את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו? ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת. תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית.. כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי. שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז! אני ממש מזדהה עם התוכן אולי כי הוא קרוב מעט לעולמי שלי? כתוב בנימה עוצמתית. של רצון כמיהה ובקשה כאחד. תודה מעוז. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לפחד פירושו להעיז, ליצור להיות..מה שאינך יכול בעתות פחד. לחוש את מה שניתן בהעדר הפחד או שאר רגשות אחרים שמונעים. [ליצירה]
- [ליצירה] צו החיים. כצוואה לאהבה ללא מחשבה. כמו תמימות של ילדים. כל אדם אוהב בדרכו שלו. והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר לצד הרגשי חסר המחשבות לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
תגובות