קולי נשמע ברקע,
כחזיז רועש את הדממה בקע.
ונאלמה דומיה..
והחשכה כאורה.
הס בייסורה
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה "הס בייסורה"? שהייסורים יחדלו? זה צורם לאוזן. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ הערותיך (והארותיך)- בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה. פעלתי כוחי בניתוח היצירה... אך נשמתה חמקה מבין ידיי, והמוניטור צפצף את אזניי בסטטיקה ממיתה. ללא ספק ניסית להגדיר פה מחדש את עניין ה"ניגודים" או שביכרת את נושא הקונפליקציה לעצמך, אני שלם עם זאת. חריזה: נשמע ברקע ו- הדממה בקע - חרוז ? [היפכא, חרוז מועדף על מצלול ולא על הגייה. הווי אומר - חרוז כ: "רֶקַע-פַּנֶיךָ" עדיף על: "רֶקַע-נָקַע". למרות שהאותיות שונות - המצלול זהה. כחזיז רועש את הדממה בקע. [אולי מרעיש את הדממה ? רועש הוא פועל תומך]. ונאלמה דומיה - אני מאמין שהתכוונת לדממה, הדממה נאלמה דומיה [?!]. על הס בייסורה לא אביע דעה מאחר ואין בכוחי להבין את השקלול על הצד הנכון. בגדול, אין לי שמץ על מה מדובר... הכתיבה על סגנון ה"הייקו" [שיר יפני קצרצר]. בטוחני שחובבי ההייקו ימצאו ביצירתך המון משאני יכול להחכים. המשיכי כך אסנת, ונשתמע. פאתוס. והחשכה כאורה. הס בייסורה [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד שלום, מחד , ישמע תמוה למדי אך התוכן והמילים שכתבת כאילו נשמעים מפיו של אהוב משכבר חלפו ימים ולא נשכחה אהבתו והיא אכן עוצמתית ישנה וקיימת. ובקרבי הזדהות עם תוכן המילים והמציאות שזהה למציאותי. אולם מאידך המצב או המציאות אינם מאפשרים את מימוש האהבה. ובמקביל אני נזכרת במשפט חכם שאמר לי פעם אדם יקר:"אהבה לא תמיד מתממשת ע"י חתונה או בכך שהזוג יחד אהבה היא זו שנשארת בלב ומשנה את הלב.." אז אולי הזדהתי עם תוכן המילים ועם המשמעות המתלווה לכל פרידה שהיא מכורח המציאות אך לא יכלתי להתעלם מעל פני התוכן שכ"כ הזדהתי עמו. בלי שום קשר לתוכן הכל כתוב בנימה כואבת והצוה בה מסודרות השורות נדבך על גבי נדבך מעצימים את התחושות כמו : כאב, החמצה, חוסר אונים וכו' הכל מורגש פי כמה וכמה.ומשמח אותי כי הפנמת שאושרו הוא אושרך אף על פי שבפוע הוא לא עימך.לא נותר לי אלא לאחל שתמצאי נוחם ואהבה. ובעיקר מזור ומרפא לנפש הכואבת. מישהי ששמה זהה לשלך:I צירוף מקרים תמוה שלא יכולתי להתעלם מפניו. כל טוב מזור ונוחם. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה פשוט, הוליך אותי לתוך שלל של מציאות בין מילים המתארות את הקיים ואת זה שנמצא אי שם ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת. ריגשת אותי. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ, זו הייתה המטרה לומר ולא לומר-בהעדר מילים דעה גלעדי אין בכוונתי להוסיף רמז דק לקורא מאחר ומוסווה כאן עניין הידוע רק לכותבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן, שתזכה גם לכתוב שירי תקווה רוגע ושלווה שיעלמו שירי האכזבות ואותן יחליפו שירי אהבות מתוקות , רכות , חביבות. של אהבה אחת ולא מני רבות שלא יעופפו אי שם ברחובות ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות לאותן מילים זוהרות ככתיבתך הזורחת באור יקרות.. נהנתי לקרוא אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר! לעיתים מה שהראש יודע , הוא אשר הלב מרגיש, ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת. אפילו אם הן מועטות או דלות, קצרות או פשוטות . הן בעלות אינספור משמעויות. געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים שמביעות בפשטות געגוע. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתבת. מעורר את רצוני לדהור.. [ליצירה]
תגובות