בס"ד
הכרית בידי. אני חובקת עולם במחשבתי. בהעדרך, נמנית כאדם חסר. אך בשל תפקודי הכושל בימים האחרונים חפצים שוממים הפכו להיות "חבריי " הטובים.
-אלו ששומעים את דברי היוצאים מפי .
-אלו ששומעים ניגוני קולי שמתערער בשמחתו בעיצבונו וכל קול מהול אחד במשנהו.
והכרית הזו שמצויה תחת ידי , קיבלה מקום מיוחד. חבוקה תחת צווארי כאילו נשענת מתרפקת ומקבלת בו בעת את חום גופי בהמון אהבה אין סופית.
ואני מחייכת אליה וצוחקת ודומעת והיא נרטבת. ודמעות של שמחה ועצב מהולות שקופות מלוחות. וקולות נשמעים חלקי מילים אותיות. שם ,שומעים חפצים דוממים. יודעים , חשים , מרגישים . רק אתה לא שומע לא יודע.
בהעדרך, אספור ימים. אספור יום .ועוד יום .עד שתבשר לי בואך ותשוב להיות מה שהיית בחלקך, ששמר על שלמותי. התשוב? ואותך אחבק חיבוק אמיתי כי ביקשת אתה אנא חבקי אותי.
ביחד אנו אך לחוד אתה יודע,
כן אני יודעת זה לא תלוי בך.
אולי גם בי מעט?
ברצון? בכמיהה?
מה היית מבקש אילו היה ניתן?
וכי יש משהו שיכלתי לעשות
למענינו ולא עשיתי?
-"כן".
חיבוק.
-"חיבוק "הוא אומר? ומה הקשר?
-מה פירוש חיבוק? אני שואלת.
-"את רואה שלא את הכול את יכולה".
אילו הייה ניתן הייתי מחבקת אותך.
חיבוק עוטף חמים נעים מלא רוך אמפתיה ואהבה.
תאמר לי עכשיו שיסתדר ביקשתי
שהזמן יעצר.
אינני יכול לשקר.
חיבוק מוחץ לכרית ופרץ דמעות בו זמנית.
תגובות