בס"ד
ברוך המשיב
,לרוב
את הנעדר
.בטוב
,ברוך היודע לנווט
.בשקט
ברוך המכיר
,צער
בפותחו השער
.לדרך
ברוך הפועל
ישועות
,אדון הנפלאות
ברוך
הוא וברוך
שמו.
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נני היקרה:) עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':) [ליצירה]
- [ליצירה] שירתך מתוקה ניכר מן השורות שאתה מדבר גם על הרגש וגם אליו.. מציץ בך ולוחש: "כמה את יפה". מתוק כמה שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] נקודת ראות מענינת בס"ד תודה למגיבים נקודת ראות מענינת- לעיתים אדם מצוי בתקופות לא קלות בחיו ומחשבות הטמונות בקרבו יוצאות החוצה, בין במנגינות לחנים, אולי מילים שמתחברים למשפטים בעלי משמעות בתוספת נחמה קורטוב של עידוד ותקווה ושיר כך יצא. בין שהוסווה כאן מסר בין אם לאו לא התכוונתי כלל וכל אחד על פי ראות עיניו הטובות מביע פרשנות שונה. נקודת ראות מענינת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה פשוט, הוליך אותי לתוך שלל של מציאות בין מילים המתארות את הקיים ואת זה שנמצא אי שם ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת. ריגשת אותי. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן, שתזכה גם לכתוב שירי תקווה רוגע ושלווה שיעלמו שירי האכזבות ואותן יחליפו שירי אהבות מתוקות , רכות , חביבות. של אהבה אחת ולא מני רבות שלא יעופפו אי שם ברחובות ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות לאותן מילים זוהרות ככתיבתך הזורחת באור יקרות.. נהנתי לקרוא אסנת [ליצירה]
