בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
פעלתי כוחי בניתוח היצירה... אך נשמתה חמקה מבין ידיי, והמוניטור צפצף את אזניי בסטטיקה ממיתה.
ללא ספק ניסית להגדיר פה מחדש את עניין ה"ניגודים"
או שביכרת את נושא הקונפליקציה לעצמך, אני שלם עם זאת.
חריזה: נשמע ברקע ו- הדממה בקע - חרוז ? [היפכא, חרוז מועדף על מצלול ולא על הגייה. הווי אומר - חרוז כ: "רֶקַע-פַּנֶיךָ" עדיף על: "רֶקַע-נָקַע". למרות שהאותיות שונות - המצלול זהה.
כחזיז רועש את הדממה בקע. [אולי מרעיש את הדממה ? רועש הוא פועל תומך].
ונאלמה דומיה - אני מאמין שהתכוונת לדממה, הדממה נאלמה דומיה [?!].
על הס בייסורה לא אביע דעה מאחר ואין בכוחי להבין את השקלול על הצד הנכון.
בגדול, אין לי שמץ על מה מדובר... הכתיבה על סגנון ה"הייקו" [שיר יפני קצרצר]. בטוחני שחובבי ההייקו ימצאו ביצירתך המון משאני יכול להחכים.
המשיכי כך אסנת, ונשתמע.
פאתוס.
והחשכה כאורה.
הס בייסורה
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
קשה.
פעלתי כוחי בניתוח היצירה... אך נשמתה חמקה מבין ידיי, והמוניטור צפצף את אזניי בסטטיקה ממיתה.
ללא ספק ניסית להגדיר פה מחדש את עניין ה"ניגודים"
או שביכרת את נושא הקונפליקציה לעצמך, אני שלם עם זאת.
חריזה: נשמע ברקע ו- הדממה בקע - חרוז ? [היפכא, חרוז מועדף על מצלול ולא על הגייה. הווי אומר - חרוז כ: "רֶקַע-פַּנֶיךָ" עדיף על: "רֶקַע-נָקַע". למרות שהאותיות שונות - המצלול זהה.
כחזיז רועש את הדממה בקע. [אולי מרעיש את הדממה ? רועש הוא פועל תומך].
ונאלמה דומיה - אני מאמין שהתכוונת לדממה, הדממה נאלמה דומיה [?!].
על הס בייסורה לא אביע דעה מאחר ואין בכוחי להבין את השקלול על הצד הנכון.
בגדול, אין לי שמץ על מה מדובר... הכתיבה על סגנון ה"הייקו" [שיר יפני קצרצר]. בטוחני שחובבי ההייקו ימצאו ביצירתך המון משאני יכול להחכים.
המשיכי כך אסנת, ונשתמע.
פאתוס.
והחשכה כאורה.
הס בייסורה
[ליצירה]
כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן,
שתזכה גם לכתוב שירי תקווה
רוגע ושלווה
שיעלמו שירי האכזבות
ואותן יחליפו שירי אהבות
מתוקות , רכות , חביבות.
של אהבה אחת ולא מני רבות
שלא יעופפו אי שם ברחובות
ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות
לאותן מילים זוהרות
ככתיבתך הזורחת באור יקרות..
נהנתי לקרוא
אסנת
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
נקודת ראות מענינת
בס"ד
תודה למגיבים
נקודת ראות מענינת-
לעיתים אדם מצוי בתקופות לא קלות בחיו
ומחשבות הטמונות בקרבו יוצאות החוצה,
בין במנגינות לחנים,
אולי מילים שמתחברים למשפטים
בעלי משמעות בתוספת נחמה
קורטוב של עידוד ותקווה ושיר
כך יצא.
בין שהוסווה כאן מסר בין אם לאו
לא התכוונתי כלל וכל אחד על פי ראות עיניו הטובות מביע פרשנות שונה.
נקודת ראות מענינת.
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי.
גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב..
*נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא :
עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה
"ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד)
שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב
ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות)
שנזכה בע"ה.
לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה.
[ליצירה]
מעוז היקר!
לעיתים מה שהראש יודע ,
הוא אשר הלב מרגיש,
ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת.
אפילו אם הן מועטות או דלות,
קצרות או פשוטות .
הן בעלות אינספור משמעויות.
געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע
אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים
שמביעות בפשטות געגוע.
אסנת.
תגובות