הטעם הטוב בפיו נשאר.
ולי- נותר המר.
הפך המוכר,
לזר.
לי אמר: שלי את!
האם הנך יודעת?
סבלך הביאני,
מעט.
האומנם, שלי אתה לעד?
יחיד לי ומיוחד,
אישי האחד.
המיועד?
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קופץ הערותיך (והארותיך)- בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לפחד פירושו להעיז, ליצור להיות..מה שאינך יכול בעתות פחד. לחוש את מה שניתן בהעדר הפחד או שאר רגשות אחרים שמונעים. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ, זו הייתה המטרה לומר ולא לומר-בהעדר מילים דעה גלעדי אין בכוונתי להוסיף רמז דק לקורא מאחר ומוסווה כאן עניין הידוע רק לכותבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה פשוט, הוליך אותי לתוך שלל של מציאות בין מילים המתארות את הקיים ואת זה שנמצא אי שם ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת. ריגשת אותי. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] שירתך מתוקה ניכר מן השורות שאתה מדבר גם על הרגש וגם אליו.. מציץ בך ולוחש: "כמה את יפה". מתוק כמה שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר, תודה על הערותיך והארותיך. שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו. אחת! מתוקה.. בשיא הפשטות איה היקרה! קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא? תודה לך:) שלהבת... אחרונה חביבה:) שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש! (אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות.. [ליצירה]
- [ליצירה] חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי. גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב.. *נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא : עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה "ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד) שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות) שנזכה בע"ה. לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה. [ליצירה]
תגובות