[ליצירה]
מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו:
"התעלמתי מעקיצות ומכות"
צבעתי בירוק..שוממה".
וכו'
יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות ..
אסנת.
[ליצירה]
שיר אהבה פשוט,
הוליך אותי לתוך שלל של מציאות
בין מילים המתארות את הקיים
ואת זה שנמצא אי שם
ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם
וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם
רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב
אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב
שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו
שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו
וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם
הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים
שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת
שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת.
ריגשת אותי.
אסנת.
[ליצירה]
כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא
נהנתי לקרוא
וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה..
"אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ
אני אבין שלא הבנתם מאוּם.
כי רק אני יודעת יותר מכֹּל,
את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל"..
אסנת
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!!
כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן.
המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו.
[ליצירה]
אחת היקרה!!!
את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו?
ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת.
תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית..
כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי.
שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..)
אסנת
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
הערה קטנה,
היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו...
תגובות