תדמיינו לכם ספינה ללא עוגן,

אין מי שינתב דרכה.

וכשגל אל חוף שוב רוכן,

יש מי שישמע נאקה.

תדמיינו לכם ציפור ללא כנפיים,

את מעופה החרישי,

תפרוש בעצלתיים.

כזמיר בקושי;

תדמיינו לכם סיבה ללא מהות,

כפרח צבעוני זעיר.

שנותר ללא זהות,

המצוי בכל עיר.

תדמיינו לכם ירח במלואו,

מתכסה בענני תפארת.

הדור בוהק בחזותו,

יאיר החשיכה באדרת.

תדמיינו לכם עץ ברוש,

ניצב בקצה הרחוב.

ואין מי שידרוש,

שיעמוד לצידו קרוב.

תדמיינו לכם ילד תמים,

יושב על כיסא מעץ.

מחייך בעליצות ומאדים,

את מבטו ברוך נועץ.

תדמיינו לכם עלה נושר,

גדול כזה בצורת לב.

מוצא מקום באושר,

מתעופף עד ששב ויושב.

תדמיינו לכם שיר פשוט,

הנכתב ברגע מסוים.

במלוא הרגישות לו

תם.