ורצו לפרד העולמות
ובמקומן רק באה האחדות
ורצו לשבור הלבבות
וגברה אש האהבה בלהבות
ורצו לנתק הקשרים
ובמקומן התאחו הפערים
ורצו וייחלו אך לא יכלו
ואנו לחוד אך ביחד.
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המסר הרעיוני המובע בכתיבתך עמוק מכפי הנראה. יפה. (חסר לי אקט של ניקוד בתחילת השיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] מקוריות בס"ד העדר משמעות היא בעצם עיקר המקוריות רק לכותב יש את הכוונות הנסתרות. ואידך זיל גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] שירתך מתוקה ניכר מן השורות שאתה מדבר גם על הרגש וגם אליו.. מציץ בך ולוחש: "כמה את יפה". מתוק כמה שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נני היקרה:) עניות דעתי הדלה זה מה שמייחד את היצירה שניתן להסב את תוכנה להרבה הקשרים שונים. אך מראש מקדם כוונתי הייתה בעיקר לעבודת הבורא.ולעבודת ה':) [ליצירה]
- [ליצירה] צו החיים. כצוואה לאהבה ללא מחשבה. כמו תמימות של ילדים. כל אדם אוהב בדרכו שלו. והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר לצד הרגשי חסר המחשבות לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה... ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם.. "חנה לוחשת אל מול משכן שרה שצוחקת באוהל, בצד .." ראוי לשבח בעיני. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] קופץ, זו הייתה המטרה לומר ולא לומר-בהעדר מילים דעה גלעדי אין בכוונתי להוסיף רמז דק לקורא מאחר ומוסווה כאן עניין הידוע רק לכותבת:) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר, תודה על הערותיך והארותיך. שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו. אחת! מתוקה.. בשיא הפשטות איה היקרה! קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא? תודה לך:) שלהבת... אחרונה חביבה:) שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש! (אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
תגובות