[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
נתנו לך ים מחמאות(כמה מהן כנות עם הבנה..לא אדע?)
ובצדק.
אך יש לך בעיה בזרימה אם את כבר בוחרת לכתוב בסגנון הזה(הדיכאון מוציא דברים כנים)חסרה הכנות שלך וחבל שבחרת להסתיר זאת ביפיופי מילים(שזה דבר נחמד אולם נדוש בכתיבה)הייתה פה הזדמנות להצצה קטנה לתוך נבכי נשמתך אולם הסתרת הייטב.
וידוע לי שאינך מעונינת "לא מדובשך ולא מעוקצך" בנינו הרי את יודעת שזה לא מזיז לי...מקסימום יפתחו עוד פורום אולם את בדרך הנכונה להיות יורשת, כמה חבל שרק יורשת ולא מתווה סגנון כתיבה חדש,וזה עדין אפשרי ליצור סגנון חדש בכתיבה.
GOOD LUCK KIDO
מאיר
[ליצירה]
כנפי שחר יקרה(והפעם אני מקווה שלא טעיתי במגדר)
אוסקר ווילד הגדיר פעם את המילה ציניות כתחליף לנימוסין.
לא ציניות ומרירות הביאו את המערכון הזה אלא 3 ליטר של קילקיני(מה לעשות...סטודנט..אין תקציב)ואיני חושב שהמרירות יצרה כאן את הכתיבה אלא המאבק של שנינות ביני לבין השליח לוציפר.
לוציפר הוא כמובן דמות בדיונית שהכנסיה הקתולית השתמשה בו כנגד הרפורמציה של לותר, רפורמציה שדרשה חזרה אל מקורות הספר ושלכל אחד מותר לקרוא לעומת הקתוליות שדרשה בלעדיות על הכתב(ראי מהפכת הדפוס של גוטנברג)לכן לוציפר (ה"אנטי כרייסט) שמשמעות שמו הוא "מביא האור" או אם תרצי בעברית " מאיר" הושלך מגן העדן אל האופל...דומה למה שהיונים כתבו על פרומתיאוס, איליכך היצירה הזאת היא בעצם דיבור שלי עם עצמי מעין מונולוג.
אנצל את הבמה הפומבית הזאת ואתנצל על תגובתי אליך בבחינת הליכה לקנוסה ובחוסר הבטחה שלא אחזור לסורי
שלך
מאיר פרידמן.
נ.ב
מהיכן היה לך את העצבים לקרוא את כל הדף?
אפילו אני הייתי מתייאש באמצע.