[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
שולח גיל גילי
ההודעה אתה בטח מדבר מתוך תסכול...כמה זמן לא נגעת בבחורה או
בבחור???אל תטרח לענות כי אני לא אענה.....אתה בכלל זוכר מה זה
קונדום???אתה דפוק לגמרי העיקר אבל שהצלחנו לעבוד עליך----נפלת
בפח אפסון קטן!!!!!!!!!!!!!!!!!:-)
נשלח מעמוד היוצר
תאריך 5/9/2005 13:44:58
[ליצירה]
לאה.
זו הייתה עקיצה סמויה לא לגבי השיר שהוא כתוב טוב(אולי לא מהודק אך עדין טוב)אלא לגבי העיסוק בשואה דרך השיר.
אני דור שני לשואה,וחנוכת מוזיאון יד ושם אינו משהו שנותן לי השראה במדינת ישראל המתחדשת(ואט אט נהרסת)
ייתכן שבמדעי החברה קוראים לזאת "סטרוקטריאליסט"(מבנה)הסקת מסקנות מתוך ההווה,את הכסף למוזיאון השואה היו יכולים להפנות לבעיות יותר חמורות ורציניות כמו הפנייתם ל70 אלף ניצולים שחיים בישראל ובמצב עלוב עד חמור(ידוע לי מנתונים סטיסטים דרך " עמך" ואמי ניצולת שואה.
אני לא עברתי את השואה אך ספיחיה נדבקו בי,את ההשראה מוזיאון יד ושם הייתי ממתין ומחכה לדור שבו לא יהיה יותר הניצול האחרון.
כמו כן כאחד שמכיר את הכאב והסבל הזה מחוויה שניה,איני מבין מה ההתעסקות של הדור השלישי עד רביעי בנושא השואה.
שימי לב שלא אמרתי ולו מילה אחת רעה כנגד כתיבת השיר,המבנה שלו אלא את דעתי האישית,בלתי נחשבת ומתבטלת.
ידוע לי שלא הבהרתי את עצמי עד הסוף איליכך אני נשאר עם מה שכתבתי בתגובתי הראשונה.
מאיר,המשתדל להיות כנה.
[ליצירה]
משניה לשניה מקריאה לקריאה אני מחבב ואוהב את השירים שלך..זה מתחיל להיראות כהתמכרות או איזו הנאה חושנית מוזרה לקרוא אותך...
כנראה גילית את הפשטות והסוד הנפלא של הכתיבה..אין צורך במטאפורות מפוצצות..חרוז לא חייב להיות מושלם בכדי לספק אורגמה רגעית להדס בתגובותיה..צריך מעין אמת קטנה, מעין כנות שובבה,וריתמוס של היסחפות..
את זה מצאתי בשיר שלך ובדברים אחרים שכתבת.
וכפי שאתה כבר יודע אני לא נוהג להתחנף ואם יש לי ביקורת(או סתם קטילה.."בעיני המתבונן") אני כותב אותה..
אז בכדי שלא תטעה ותחשוב שהתחנפתי אלייך..השיר הוא נפלא עד שתכתוב דבר אחר..ואז נראה..
שלך בהערכה
מאיר.