[ליצירה]
מוכר..... (:
זוכרת את המכתב הזה ששלחת אלינו בראש השנה לפני לא-זוכרת-מתי.
אז שוב אני קוראת את המכתב..וכמה שזה נכון! ולמען האמת,ההרגשה הזו חלה לא רק בראש השנה,אלא גם בראש השנה הפרטי-יום ההולדת.
קטע נהדר ומדגיש בדיוק את התחושות באותם רגעים!
(:
[ליצירה]
יקירתיייייייייייייי
זה מצחיק לאללה!
התפוצצתי מצחוק במיוחד מהקטע של קרית גת- זה כל כך נכון!!! (הפתרון- לנסוע בישיר)
אחותי, זה באמת מצויין.
ואדון מילון, "אולפניסטי"?
מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם הכותבת - הייתי אומרת ש... זהו שלא. (אפילו שהיא הדריכה באולפנא שנתיים אבל שששש... לא לגלות!)
הייתה שם קללה שאמורה להסיר ספקות...
סו, אחות של אחת.
[ליצירה]
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסר נפלא! הדרכת בבני עקיבא? פשוט מסר טוב לאלה שמדריכים או עוסקים בעזרה לחלשים... ואפילו אם לא הדרכת... התאמת להדרכה! בברכת חברים לתורה ועבודה אש! [על דרך ההלצה בלבד...]
[ליצירה]
יפהפה.
היכולת לקפל רגש בנושא כ"כ סתמי כמו נעליים. אהבתי.
עדי,
בשביל הערות כאלה יש מסר אישי. חוצמזה ש"שקפקפים" זה עם קוף- מהמילה "שקוף" ולא מהמילה "כפכף".
[ליצירה]
לא יודעת...
לי זה התחבר ישר ל "הרי את מקודשת לי מולדת"...
בני ישראל הולכים ל"קדש" להם את המולדת דרך המסע המפרך.
וזה מתקשר לי למה שכתב אלעד רוק: "עלה לראש הפסגה".
משה נמצא שם בראש הפסגה,
כולם הולכים לקדש את המולדת
שוכחים שהם מקדשים כדת משה,
אותו משה שנשאר שם למעלה בפסגה בלי הרבה חמצן...
מה קורה לי???
אני??? להתפלסף על שירה???
זה החום והמיגרנה!
זה לא אני!!!
נו, טוב...
[ליצירה]
אני לא מאמינה...
בשעה שהיצירה נכתבה/נשלחה לפה... (או אולי קצת אחרי...)
לימדתי את הבנות שלי על פרויד, אנה או והשיתוק ההיסטרי.
צירוף מקרים נחמד שכזה...
[ליצירה]
מה???
אין יותר נעל בית???
ככה? פתאום?
להנחית עלינו כאלה שינויים בלי להודיע? בלי לבדוק קודם, להתייעץ?
איזו צורה יש לזה???
בזאת אני נושאת קריאה:
להחזיר את הנעל!!!
אתם יכולים לדמיין חורף בלי ה"נעל בית"?