[ליצירה]
מוכר..... (:
זוכרת את המכתב הזה ששלחת אלינו בראש השנה לפני לא-זוכרת-מתי.
אז שוב אני קוראת את המכתב..וכמה שזה נכון! ולמען האמת,ההרגשה הזו חלה לא רק בראש השנה,אלא גם בראש השנה הפרטי-יום ההולדת.
קטע נהדר ומדגיש בדיוק את התחושות באותם רגעים!
(:
[ליצירה]
יקירתיייייייייייייי
זה מצחיק לאללה!
התפוצצתי מצחוק במיוחד מהקטע של קרית גת- זה כל כך נכון!!! (הפתרון- לנסוע בישיר)
אחותי, זה באמת מצויין.
ואדון מילון, "אולפניסטי"?
מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם הכותבת - הייתי אומרת ש... זהו שלא. (אפילו שהיא הדריכה באולפנא שנתיים אבל שששש... לא לגלות!)
הייתה שם קללה שאמורה להסיר ספקות...
סו, אחות של אחת.
[ליצירה]
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסר נפלא! הדרכת בבני עקיבא? פשוט מסר טוב לאלה שמדריכים או עוסקים בעזרה לחלשים... ואפילו אם לא הדרכת... התאמת להדרכה! בברכת חברים לתורה ועבודה אש! [על דרך ההלצה בלבד...]
[ליצירה]
עוווווווווווווף...
מקסים.
מקסים.
מקסים.
רעיון נפלא.
(כאחות של סו, חסר לי המשך של פגישה מקרית בדרך לוותיקין וסיום של "והם חיו באושר ובעושר...")
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
לא יודעת...
לי זה התחבר ישר ל "הרי את מקודשת לי מולדת"...
בני ישראל הולכים ל"קדש" להם את המולדת דרך המסע המפרך.
וזה מתקשר לי למה שכתב אלעד רוק: "עלה לראש הפסגה".
משה נמצא שם בראש הפסגה,
כולם הולכים לקדש את המולדת
שוכחים שהם מקדשים כדת משה,
אותו משה שנשאר שם למעלה בפסגה בלי הרבה חמצן...
מה קורה לי???
אני??? להתפלסף על שירה???
זה החום והמיגרנה!
זה לא אני!!!
נו, טוב...