[ליצירה]
מוכר..... (:
זוכרת את המכתב הזה ששלחת אלינו בראש השנה לפני לא-זוכרת-מתי.
אז שוב אני קוראת את המכתב..וכמה שזה נכון! ולמען האמת,ההרגשה הזו חלה לא רק בראש השנה,אלא גם בראש השנה הפרטי-יום ההולדת.
קטע נהדר ומדגיש בדיוק את התחושות באותם רגעים!
(:
[ליצירה]
יקירתיייייייייייייי
זה מצחיק לאללה!
התפוצצתי מצחוק במיוחד מהקטע של קרית גת- זה כל כך נכון!!! (הפתרון- לנסוע בישיר)
אחותי, זה באמת מצויין.
ואדון מילון, "אולפניסטי"?
מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם הכותבת - הייתי אומרת ש... זהו שלא. (אפילו שהיא הדריכה באולפנא שנתיים אבל שששש... לא לגלות!)
הייתה שם קללה שאמורה להסיר ספקות...
סו, אחות של אחת.
[ליצירה]
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסר נפלא! הדרכת בבני עקיבא? פשוט מסר טוב לאלה שמדריכים או עוסקים בעזרה לחלשים... ואפילו אם לא הדרכת... התאמת להדרכה! בברכת חברים לתורה ועבודה אש! [על דרך ההלצה בלבד...]
[ליצירה]
פחחחחחחחחחח
אנשים!!!
בואו!!!
אתם חייבים לראות את שרשור התגובות!!!
אני מוכרחה לציין
שמיום שירשור שירשרו
ומיום תגובות הגיבו
לא הוגבה עוד
לא שורשרה עוד
תגובת שרשרת שכזו
(בהשראת א. שלונסקי)
אחחח
מלקקת אצבעות...
עוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווד!!!
[ליצירה]
...
ובכן, סיכום העיניינים
למי שרק נכנס
הנושא: בנות בנים
הנשוי: ננס.
יש פה אבא משורר
ובת ושמה מרב
ויש פה גם אחד ממזר
שבלי אותה יאהב
אך אויה לי ווי לי וי
המציאות טופחת
שוד ושבר בחיי
לא תשבר צלחת
כי בהמשך העלילה
זו שדי גדלה
כבר מזמן בלי ה"בלי"
אבל עם חבר נפלא...
וכאילו לא די בבשורה
שנתבשר ממזר
בחו"ל נמצאת הבחורה
שרק תחזור מהר
(איזה ברוך איזו צרה צרורה פה בצרורות
שמיום צרות ציררו לא צוררה צרה כזאת)
ובלהט הדברים
בין ממזר למשורר
הצטרפו עוד אי ניקים
לחרוז ולברר
וכך מדיון די אישי
של אב ושל ממזר
נוצר כאן שיח ציבורי
ממש להתפאר
איך מנושא שעסק בקטנות
הדיון צמח עד מאוד
מהתעניינות כנה בשלומה של בתו
לשרשור על בנים ובנות
זהו, בערך, תמצות די כללי
עוד הרבה נותר לבאר
אך מה לעשות ובמצבי הכלכלי
חרוזים אאלץ לשנורר
לכן אסכם רק בזאת ואומר:
זה לא משנה במה מתחילים
תמיד, כל נושא שרק תבחר,
יגמר בבנות ובנים...
[ליצירה]
[ליצירה]
גדווווווווווווווווווווווול
נתפסה לי הלסת מרוב צחוק...
זה פשוט ענק!
מעולה!
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
ואני חשבתי שיעלת זאת מחלה שנגרמת מאיזה אחת שקוראים לה "יעל". היא תוקפת רק בנים (או בנות ששהו זמן רב מדי בתוך ארונות). מי שרואה אותה החום עולה לו והדופק מתגבר לו והוא מתחיל לשיר שירים כמו: "י-עלי עלי..."
המחלה הזאת עוברת רק אם נדבקים ב"תמרת" או "מיכלת" או "סיגלת" וכיוצא באלה.
ומה לגבי הבנות?
הבנות בדר"כ חולות ב"אדמת"...
:)
[ליצירה]
ועוד משו...
גרגורי ואני אחוקים. אני זוכרת את הימים שנלחמנו יחד, שכם אל שכם, שרנו בשקט לעצמנו:
" מרחוק שם הוולגה יוקדת
ובלב מרגישים קצת כאב...
ידענו מה זו מולדת
ידענו מה זה אוייב..."
אוח גרגורי לאן הלכת גרגורי?...