סוויטי חוזרת היום לארץ.
טסה לה לחו"ל כדי למצוא לעצמה את הקארמה באיזה מנזר סובייטי שהיה פעם חדר חקירות של הק.ג.ב.
לאחר פגישה קצרה עם אב המנזר שהזכיר לה יותר את רספוטין מאשר מטפל הוליסטי בילתי שיגרתי ועצבני הממליץ בחום טיפול לוגי במקפיא עם עופות קפואים, הוא הסביר לה שזה קשור להשתלבות האדם עם העולם האחר של החיות.
אבל החיות הן מתות, אמרה לו סוויטי בקול כה מתוק שהיום אולי אזכה לשמוע אותו מתנגן שנית באוזניי.
את כל כך תמימה ענה לה אב המנזר, לא קיים מוות בטבע, ילדתי התמימה, יש רק חוסר תפקוד זמני.
לכמה זמן? שאלה סוויטי, בשיערה החום חלק, מתנפנף ברוח, שהיום אזכה אולי ללטף.
אממ... תני לי לחשב את זה שניה, ענה לה אב המנזר.
באותה שניה סוויטי ניסתה להגיע אל הדלת, אבל צעקתו של אב המנזר "אאוריקה" הסבה את תשומת ליבה לבעיה המרתקת איך עוברים את איגור ששומר על הדלת?
התשובה, אמר אב המנזר בקול מרוצה, משהו בסביבות הנצח.
אהה... אמרה סוויטי ומבטה בעינים כל כך נוגה ונבוך ורק אני מכיר את המבט הסודי שלה כאשר היא ממצמצת במהירות שמתקרבת למהירות האור.
יש לך אולי משהו פחות פרודקטיבי, שאלה את אב המנזר.
את מתכוונת לשינה בתוך ארון מתים, זה בהחלט פחות פרודקטיבי, זה חם, מחניק וגורם לאיזה גירוד מעצבן בצוואר, נו... איך אתם מכנים זאת בעולם המערבי?
חררה, ענתה סוויטי ונגעה באוזנה בצורה כה חמודה, הצורה שקשה לעמוד מול תמימותה.
כן, בדיוק, זה השם, אמר אב המנזר. חרה רע, את יודעת, לחשוב שיש חרה טוב.
אין לכם את הדברים הבסיסים כמו מיצים טבעיים, מודעות עצמית, חשיפת הנפש והגוף ליקום, משהו כמו מדיטציה של שתיקה במשך 10 ימים עם קטורת ונרות ריחניים, שאלה סוויטי בקולה המתוק מסוכר ודבש ביחד, הקול שעוד כמה שעות ישאל אותי עד כמה התגעגעתי?
אני מצטער, ענה אב המנזר, תערוכת כלי האינקווזיציה נמצאת כעת בעירק.
כמה חבל אמרה סוויטי וניצלה את ההזדמנות שאיגור השתכר ויצאה במהירות מהמנזר.
אולם כל זה אינו חשוב כעת סוויטי.
את חוזרת היום לארץ ואני ממתין לך כעת בשדה התעופה. היית מאמינה שכמעט נפלתי בפח עם המכתב המזויף שמישהי שלחה בשמך.
נכתב שם שנחטפת לקולומביה ואם אני רוצה לראות אותך אני צריך לשלם כופר סך 200000$. מזל שלך ושלי שיש לך חבר אינטלגנטי, אינטלקטואלי, אינראסנטי וכל מה שמתחיל עם אינ... ברגע הראשון שראיתי את הבול על המכתב, הבנתי שזה זיוף, הרי קולומביה היא מדינה בארה"ב, אפילו יש מעבורת חלל עם השם הזה ומה עוד שהמטבע המקומי בדרום אמריקה איננו דולר, אז מה הם יעשו עם הכסף?
אחחח... סוויטי... כמה אני מתגעגע לנשק אותך שוב... למרות שאף פעם לא נתת לי להתקרב אלייך ואפילו הוצאת צו מבית משפט שיסדיר זאת. אבל את סוויטי שלי והנה אני מחכה לך כאן עם חבילת שוקולד דיאטטית שקניתי בחנות למוצרי יד שניה.
זוכרת את שושנה?
נו זו שנראית כמו פרח נבול לאחר שהשקו אותו יותר מידי באקונומיקה, היא ניסתה להתחיל איתי ושלחה לעברי את האחים שלה שיסבירו לי שכדאי לי להיענות להצעה שאי אפשר לסרב לה.
סוויטי שלי, סירבתי והם לא סירבו לי ושברו לי את הרגל.
התפלאתי לראות שהאוכל בבית חולים אינו נורא ונעשיתי מכור למורפיום ורנטגן, אבל כל זה מאחורי, הפרוטזה עושה עבודה נהדרת, כמעט קשה להבחין שהיא תוצרת בית.
אמנם שיערות המטאטא מפריעות בהליכה אבל העיריה סיפקה לי עבודה כמנקה רחובות.
הנה המטוס שלך כבר נוחת ועוד מעט לא נוכל להיפרד לנצח... סוויטי... סוויטיי זה אני. סוויטי לאן את בורחת?
אני לא שומע... לאן? למחתרת הקולומביאנית?
מה יש לך איתם?
ברחת לי סוויטי.
טוב, טיסה 666 מצפון קוריאה עומדת לנחות, מענין עם "האני" זוכרת אותי עדין?
טסה לה לחו"ל כדי למצוא לעצמה את הקארמה באיזה מנזר סובייטי שהיה פעם חדר חקירות של הק.ג.ב.
לאחר פגישה קצרה עם אב המנזר שהזכיר לה יותר את רספוטין מאשר מטפל הוליסטי בילתי שיגרתי ועצבני הממליץ בחום טיפול לוגי במקפיא עם עופות קפואים, הוא הסביר לה שזה קשור להשתלבות האדם עם העולם האחר של החיות.
אבל החיות הן מתות, אמרה לו סוויטי בקול כה מתוק שהיום אולי אזכה לשמוע אותו מתנגן שנית באוזניי.
את כל כך תמימה ענה לה אב המנזר, לא קיים מוות בטבע, ילדתי התמימה, יש רק חוסר תפקוד זמני.
לכמה זמן? שאלה סוויטי, בשיערה החום חלק, מתנפנף ברוח, שהיום אזכה אולי ללטף.
אממ... תני לי לחשב את זה שניה, ענה לה אב המנזר.
באותה שניה סוויטי ניסתה להגיע אל הדלת, אבל צעקתו של אב המנזר "אאוריקה" הסבה את תשומת ליבה לבעיה המרתקת איך עוברים את איגור ששומר על הדלת?
התשובה, אמר אב המנזר בקול מרוצה, משהו בסביבות הנצח.
אהה... אמרה סוויטי ומבטה בעינים כל כך נוגה ונבוך ורק אני מכיר את המבט הסודי שלה כאשר היא ממצמצת במהירות שמתקרבת למהירות האור.
יש לך אולי משהו פחות פרודקטיבי, שאלה את אב המנזר.
את מתכוונת לשינה בתוך ארון מתים, זה בהחלט פחות פרודקטיבי, זה חם, מחניק וגורם לאיזה גירוד מעצבן בצוואר, נו... איך אתם מכנים זאת בעולם המערבי?
חררה, ענתה סוויטי ונגעה באוזנה בצורה כה חמודה, הצורה שקשה לעמוד מול תמימותה.
כן, בדיוק, זה השם, אמר אב המנזר. חרה רע, את יודעת, לחשוב שיש חרה טוב.
אין לכם את הדברים הבסיסים כמו מיצים טבעיים, מודעות עצמית, חשיפת הנפש והגוף ליקום, משהו כמו מדיטציה של שתיקה במשך 10 ימים עם קטורת ונרות ריחניים, שאלה סוויטי בקולה המתוק מסוכר ודבש ביחד, הקול שעוד כמה שעות ישאל אותי עד כמה התגעגעתי?
אני מצטער, ענה אב המנזר, תערוכת כלי האינקווזיציה נמצאת כעת בעירק.
כמה חבל אמרה סוויטי וניצלה את ההזדמנות שאיגור השתכר ויצאה במהירות מהמנזר.
אולם כל זה אינו חשוב כעת סוויטי.
את חוזרת היום לארץ ואני ממתין לך כעת בשדה התעופה. היית מאמינה שכמעט נפלתי בפח עם המכתב המזויף שמישהי שלחה בשמך.
נכתב שם שנחטפת לקולומביה ואם אני רוצה לראות אותך אני צריך לשלם כופר סך 200000$. מזל שלך ושלי שיש לך חבר אינטלגנטי, אינטלקטואלי, אינראסנטי וכל מה שמתחיל עם אינ... ברגע הראשון שראיתי את הבול על המכתב, הבנתי שזה זיוף, הרי קולומביה היא מדינה בארה"ב, אפילו יש מעבורת חלל עם השם הזה ומה עוד שהמטבע המקומי בדרום אמריקה איננו דולר, אז מה הם יעשו עם הכסף?
אחחח... סוויטי... כמה אני מתגעגע לנשק אותך שוב... למרות שאף פעם לא נתת לי להתקרב אלייך ואפילו הוצאת צו מבית משפט שיסדיר זאת. אבל את סוויטי שלי והנה אני מחכה לך כאן עם חבילת שוקולד דיאטטית שקניתי בחנות למוצרי יד שניה.
זוכרת את שושנה?
נו זו שנראית כמו פרח נבול לאחר שהשקו אותו יותר מידי באקונומיקה, היא ניסתה להתחיל איתי ושלחה לעברי את האחים שלה שיסבירו לי שכדאי לי להיענות להצעה שאי אפשר לסרב לה.
סוויטי שלי, סירבתי והם לא סירבו לי ושברו לי את הרגל.
התפלאתי לראות שהאוכל בבית חולים אינו נורא ונעשיתי מכור למורפיום ורנטגן, אבל כל זה מאחורי, הפרוטזה עושה עבודה נהדרת, כמעט קשה להבחין שהיא תוצרת בית.
אמנם שיערות המטאטא מפריעות בהליכה אבל העיריה סיפקה לי עבודה כמנקה רחובות.
הנה המטוס שלך כבר נוחת ועוד מעט לא נוכל להיפרד לנצח... סוויטי... סוויטיי זה אני. סוויטי לאן את בורחת?
אני לא שומע... לאן? למחתרת הקולומביאנית?
מה יש לך איתם?
ברחת לי סוויטי.
טוב, טיסה 666 מצפון קוריאה עומדת לנחות, מענין עם "האני" זוכרת אותי עדין?
תגובות