זו שעה מוקדמת מדי לשתיה
השקיעה בשמיים רק בצבע פטל
עדין איננה ארגמן שני
אבל זכרונות בשחור לבן
נצבעו בגוון צבעי הקשת
אז אני חושב שלגימה קטנה
איננה יכולה להזיק
כפי שאף פעם לא הועילה
לאורו המרצד של
דהז'ה וו שלא התרחש.
זו בהחלט שעה מוקדמת מדי
אךלמה ?
כי השתיה הינה בסדר גמור
רק הלוגם דפוק לגמרי
שמא נדליק אור נרות
לקראת בוא צבעו האפור
של הלילה ?
אורות הרחוב נצתים בהפתעה
כמו שריקה לקראת מונית
שמעולם לא נשרקה.
בדלי הסיגריות שקועות במאפרה
כמו אחרי שדה קרב עשן
ודף הניר מבהיק די בחוצפה
בלובנו הטהור והזך.
זו שעה מוקדמת מדי לשתייה
אז ממש זה לא נורא
אם אמזוג לעצמי עוד שתייה.
את אינך פה ואני די פה
עם עצמי לחברה
עצי מי יודע מה עומדים בשלווה זקופה
מריחים את השמיים
מביטים לעבר הלא נודע
הכול שליו
ונפשי סוערה.
אם אלוהים היה שולח לי את חיוכו
מחבק אותי אליו בחוזקה
כפי שאבי מעולם לא עשה
ייתכן ולא הייתי זקוק כעת
לשעה מוקדמת של שתייה.
זו שעה מוקמת מדי לשתייה
ועדין נותרו לי נושאים
לפתור ביני לבין עצמי
כמו אותו משפט שהיא אמרה :
"אין לך בעיה לאהוב
אבל מתי תלמד להיות נאהב בחזרה "
זו שעה מוקדמת מדי לשתייה
ועודסיגריה הודלקה
זה רק אני שמתגעגע
אבל אלוהים יודע למה ?
