[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
שולח צל של עצמי
ההודעה :-) אתה לא מבין איך נפלת בפח יא חמור.... אולי ירד לך האסימון
עוד מעט(אצלך זה בטח בתהליך ממש איטי...) יאללה אדון זיונים
ו"יזיזות"(אני חייבת לדבר עם אחת כזאת לדעת מה היא שמה על
העיניים בזמן זיון כדי לא לראות אותך....בטח יש פתרונות למצב
כזה בעולם מודרני שכזה...) תהנה בזמן שאתה מזיין בתחת את היזיז
התורן...ביי ביי נושך כריות!
נשלח מעמוד היוצר
תאריך 5/9/2005 13:50:45
[ליצירה]
איני נוהג לפרש שירים ולא אפרש(בכל זאת רולאן בארת ו"מוות המחבר") אולם הדגש כאן הוא על המצב הנפשי
וליאורה אם לא הבנת..לא נורא..תמיד את יכולה לתרגם שיר..
:)
[ליצירה]
זה היופי במושג רב תרבותיות או חברת מהגרים, זה יהיה די מרתק לראות לאן הם יסחבו את השירה משום שהתקווה אמורה לבוא מהם(התייאשתי מהדתיים פה באתר, השמרנות אוכלת אצלם כל חלקה טובה..מה חדש..זה ככה כבר אלפי שנה)
בהצלחה בגיוס,שלא תשתה לי שם חשיש עדיף רק ירוק ובשושו.
צנחנים במקרה?
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)