בליל מ - 25 ל - 26 לאוקטובר (לפי מניין ישן); 7 - 8 לנובמבר ( לפי מניין גרגוריאני הנהוג כעת) של שנת - 1917, מטח אחד התותחים, שניצבו על סיירת "אוורורה", לעבר ארמון החורף שבסנקט – פטרבורג בירת רוסיה דאז, בישר לעולם כולו, את ראשית מניינה של תקופה חדשה, לא רק בתולדותיה של רוסיה, אלא בתולדותיו של העולם כולו. המהפכה, שהייתה תוצאה ישירה של התעמרות השלטון הצארי, בהמוני העם הרוסי, לא הייתה התפתחות מקרית, אשר נולדה מיש מאין. הייה מדובר בהתפתחות, שצמחה מתודעתו העמוקה של הפרולטריון הרוסי, כי השלטון הצארי, לא רק מה שאינו מסוגל לתת משוב לבעיותיהם של המונים, אלא אף מסכן אותם, בהעמיקו את הפגיעה והדיכוי, של כל התבטאות ולו מזערית ביותר של מחאה, כנגד העושק והניצול ללא – תקדים של מעמד הפועלים, בידי הצאר ועושי דברו מ"אוחרנקה" (היחידות של המשטרה הצארית, שהיו אחריות על סיכול ניסיונות של מחאה פוליטית בשטחה של האימפריה). המהפכה, הייתה תוצאה ללא – עוררין, של תמיכה כמעט גורפת של מעמד הפועלים; האיכרים; חלקים נרחבים בצבא ובחיל הים הרוסי דאז, בלנין ובמנהיגותו. 9 חודשים לפני מטח ירייה של אוורורה, התרחשה מהפכת – פברואר, שהעלתה לשלטון את הממשלה הזמנית ובראשה קרנסקי. מהפכה זו ועלייתה של ממשלה זמנית בעקבותיה, לא הצילו את רוסיה מכבלי הצרות והסבלות שנגרמו ע"י המשטר הצארי. קרנסקי, היה נציגם של כוחות קפיטליסטיים, שהתכוונו באמצעות כינון הממשלה הזמנית, להשתלט על רוסיה ולמעשה, להמשיך במדיניות של אי – השיוויון והפגיע במעמד הפועלים, אלא במסווה סוציאל דמוקרטי כלשהו. העם הבין זאת; העם הבין את האופי הקפיטליסטי והאימפריאליסטי של הממשלה. בסופו של דבר, העם לא היה מוכן להמשך שותפותה של רוסיה בתוכניותיהן האימפריאליסטיות של המעצמות שניהלו מלחמת העולם הראשונה. כל אלה, היו הסיבות שהביאו להתפוצצות חברתית רבתי, ובסופו של דבר, הוציאו לרחובות וחוצות כל יישובי רוסיה המוני בני – עמך. המהפכה, זכתה להזדהות חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית, מצידם של הסובייטים – המועצות הפועליות, שנבחרו באופן דמוקרטי בידי הפועלים ועובדי אדמה, במקומות שונים, ברחבי מה שהיווה עד אז, את האימפריה הצארית. אחד ההישגים של ממשלתה של הרפובליקה הסובייטית הצעירה, הייה הוצאתה שלרוסיה מהקלחת של מלחמת – העולם, במסגרת ועידת וורסאי, שבה הממשלה בראשותו של לנין, הושיטה יד של שלום לכלל אומות העולם. ניצחונה של המהפכה, בלי להתכחש כמובן, לשגיאות וכשלונות רבים לאורכה של ההיסטוריה הסובייטית, היווה פתח – תקווה לא רק לעמי רוסיה, אלא גם כן לעמים רבים נוספים. ניצחון המהפכה הסובייטית, איפשר לרוסיה, תוך שני עשורים בלבד, לזנק באופן מפתיע ביותר, ממדינה אגררית ומפגרת בהתפתחותה, למעצמה תעשייתית אחת הגדולות בעולם. המפעלים, שבבניינם הוחל באמצע שנות ה 20 ושהמשיכו להיבנות לאורכה של כל התקופה הסובייטית, הצעידו את המדינה הזאת, לעבר העולם המפותח והפכו אותה לחלק הבלתי נפרד ממנו. בין חשובי המפעלים, אשר הוקמו בתקופתה של ברית המועצות, מן הראוי למנות: את המפעל לתעשיית מתכת בעיר מגניטוגורסק; מכרות פחם, ברפובליקה אוטונומית: קומי; הקמתה של עיר קומסומולסק על אמור, בחלק המזרח רחוקי של רוסיה; את מסילת הברזל: בא"מ, אשר בסלילתה הוחל בשנות ה 70- ושהודות לה, היום יש קשר רכבת, בין רוב המקומות בסיביר, שעד לפני עשרים שנה, היה ניתן להגיע אליהם במסוק או ברכב שטח רב – מנועי בלבד. והנה, בימינו אנו ברחבי העולם קמים כוחות, שבהנהנם לקולותיהם של דמוקרטים רוסיים חדשים, שהראשונים ביניהם היו גורבצ'וב; ילצין; סחרוב וחובריהם, לערער על עצם הישגיה של התקופה הסובייטית. נכון, היו לא מעט שגיאות. היו לא מעט מקרים של התמשחותם לשלטון הפרולטרי של אינטרסנטים, שהדבר היחיד שעניינם, היה טובתם ורווחתם האישית. אולם, במה אשם הרעיון המרכסיסטי – לניניסטי, במעשי – ידם של אנשים מסויימים? הרי, אי – אפשר להאשים רעיון, בניצול שנעשה בו בשטח; הרי, אי – אפשר לערער על הישגיו של הרעיון הקומוניסטי, שדרך אגב היו רבים מספור, רק משום שבצד ההישגים נשוגו גם – כן לא מעט שגיאות! ולמרות זאת, האנושות מעדיפה לעצום את עיניה ולא לראות את האמת, האומרת, כי לולא מהפכת – אוקטובר; לולא קריאתו של לנין לפועלי העולם, לצאת למאבק בעושקיהם ומנצליהם, יש לי ספק רב מאוד, האם היו ניתנות להשגה, כל אותן הזכויות הסוציאליות שיש היום למעמד הפועלים במדינות עולם שונות? והיום, יממה גרידא, בטרם שעון הלם שנת 85 למהפכה, רצוני לקוות, כי התגברות – הגלובליזציה והפגיעה המתמשכת בפועלי העולם, יביאו בסופו של דבר להתעוררות פועלית מתחדשת, שתשיב את ימי אוקטובר לעלומם! שמואל ירושלמי – משורר ופעיל ציבור