[ליצירה]
רעיון יפהפה..כלכך נכון..הרגישות והצחוק הם כה פשוטים אך למוצאם באמת הרבה כוחות נחוצים..זה מזכיר לי שפעם חיפשתי חולצה לבנה חלקה וכל מה שהציעו לי היה חולצה לבנה עם כפתורים,פונפונים,צווארון,כיתוב וכו...מה כבר ביקשתי?את הדבר הכי פשוט והכי קשה להשגה...מסתבר..
[ליצירה]
איך זה שאין כאן תגובה?!
בס"ד
מקסים. מקסים. מקסים.
וצריך להיזהר, הפעם לבחור נכון,
כדי שלא נתחיל לקרוא מההתחלה...
בעזרת השם. וב"הצלחה (;
תודה. נגע בי בנקודה פנימית,
ועדיין מתנגן בי.
[ליצירה]
אני אנסה להסביר
זה שיר שמדבר על הזמן שמתמסמס לו מבין האצבעות , שברוב הפעמים אנחנו לא מרגישים בו ורק לעיתים נדירות , ברגע של התבודדות - למשל בחוף הים בין הסלעים- מרגישים תחושה של פספוס על כל מיני דברים שקרו או לא קרו בחיינו , בעיקר בתחום האהבה..
מקווה שברור יותר ותודה על ההערה..
[ליצירה]
אושר נבזי? משונה מאוד במיוחד על רקע הפסטורליות.
לא הבנתי דבר. המון סתירות פנימיות. כבר ב"נעתקה נשמתי לכמה עותקים" חשתי באיזה הרס פנימי... נעתקה הראשון זה התפעמות והשני נשמע קרע ודפוס.
מצד אחד השתוקקות לכנרת מצד שני פחד ממנה ומהשפעתה ואז רצון לעצב אותה. "לקדש את יופייך" יתכן רק ע"י שהכנרת לא תתן לאיש להתקרב, לא?
[ליצירה]
כן, קורה לא מעט שחשים באיכות רק כאשר היא חומקת.
הקטע הזה רויטל הוא בעיני תזכורת לחיות את יומינו מתוך רצון ובחירה, ולא מתוך הכרח כפוי.
חג שמייח למתוקה:)
[ליצירה]
בועז
אושר נבזי לא במובן שלילי, אלא מן ממזריות כזאת כמו שיש בילד מתוק שלפעמים מתעתע אבל תמיד מקסים.
או אם תרצה כמו שמרגול אומרת - מושחת.
לגבי נעתקה נשמתי - ניסיתי להדגיש עד כמה נפעמתי למראה הכנרת עד כדי כך שהרגשתי שהתפעמותי מתפזרת לכמה כיוונים תוך כדי התבוננות.