מכל השבילים שעברתי בהם
בחרתי בשבילך
אני פוסעת בו בשקט ,
בבטחה
אני עוקבת אחר צעדיך
המפלסים לי ומסמנים לי
אותך
השביל ארוך ומפותל
אך בסופו יש
הבטחה
של נוף מרהיב
של חום אביב
ידיעה של סוף חיפוש
להיות איתך.
[ליצירה]
אני אנסה להסביר
זה שיר שמדבר על הזמן שמתמסמס לו מבין האצבעות , שברוב הפעמים אנחנו לא מרגישים בו ורק לעיתים נדירות , ברגע של התבודדות - למשל בחוף הים בין הסלעים- מרגישים תחושה של פספוס על כל מיני דברים שקרו או לא קרו בחיינו , בעיקר בתחום האהבה..
מקווה שברור יותר ותודה על ההערה..