[ליצירה]
שני דומים
ושני שונים
עיתים מכירים
ולפעמים לא יודעים
אם כדאי להיות שונה
אם שווה להיות דומה
מה אני מחפש
ומה השני רוצה
רק ניתן לטבע לעשות את שלו
ואם תחושת הבטן נלך
כי את אשר השני חושב..
זאת נדע רק בלב.
שיר מקסים כתבת !
(רק שאלה קטנה..
האם לא מתאים יותר המילה
"דומים" במקום המילה "אחרים"
-שורה חמישית מלמטה-)?
[ליצירה]
(אם תרשי לי להקדים..)
כשנשמעה צפירה
מאות ניסו להמלט
נלחצו נרמסו
כשנשמעה צפירה
ירו הנוגשים
ובלי חשבון..הרגו
כשנשמעה צפירה
עיניים נישאו
טעם הפדות נישא
כשנשמעה צפירה
הגיעו הפודים
ובכי שחרור נשמע
כשנשמעה צפירה
מול החוף עגנו
ספינה צופרת לספינה
כשנשמעה צפירה
אל החוף ירדו
אלפי פליטים
מתופת השואה.
[ליצירה]
כשיש אהבה
מספיק כל אחד מהדברים הנ"ל.
אך כשאהבה תלויה בדבר
והלב אינו יוצא לבקר..
אז אלף נוצות לא יכתבו מגילה
ואלף דמעות יירדו
על אהבה שנשרה כמו אלף עלים בשלכת.
מצטער על הפסימיות
מסתבר שסינפטה אחת (לא כ"כ טובה) התעוררה
מהיצירה שלך...
[ליצירה]
[ליצירה]
הלואי..
לא היו הדברים מעולם...
אך הם ישנם.
אך מחר ... אינם.
כשלב אל לב כואב,
הדמעות זולגות.
כשהכל מתפוצץ
וכבר לא יודעים מה לעשות,
התרופה הכי טובה
היא פשוט... לחכות.
איתך...
[ליצירה]
במשבר..אין במו להתרפק על יושב המרומים.
להרגיש שכל תנועה שלך,כל מילה שנחנקת בגרון,
כל דמעה התלויה בזוית עין...מגיעה אליו.
ודרך התפשטות,פיזית רוחנית,את מגלה נשמתך..
ומתחברת לה-ו-י-ה...ואז....קל יותר לעבור משבר.
יפה...
[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
"יש לי לב ויש לי נשמה"
נקודה ממש יפה שהאיש שניסה לא הצליח.
ואילו הטיפות.. כן.
דווקא שהצלחת להקשיב לטיפות הנופלות ולחבר מהן מנגינה.. דווקא אז כאב לך שבמסה קריטית כולן מזכירות לך כמה את ריקה ..
תגובות