הימים שנקצרו , נאספו ...
ממצרי הימים הרבים ההם
כל ערימה ,
של ימים שבתות
מעומרת ,
מעורמת ....
כי נפשטה צורתה
פשטה מלבושה ,
נגלתה מרגלותי
כאילו בקשה שאפרוש
כנף , כי גואל
אני (?!)
נסתי כנשוך
נחרד נלפת
והיא כדרכה , בדביקותה
כי עמך אשוב לעמך ....
אז התחלתי לספור
יום ליום , לשבת
ושבת לשבת ליום ,
את כל המוחמץ קיצרתי
סיפרתי .
את כל הכשלונות
ערמתי בקלשונות .
ועכשיו ערוך השדה
כשולחן , לפני
מלך .
ונראה
שאולי היום אפשר כבר
להגיש גם את החמוץ
את המוחמץ לקרב
סוף סוף להניח
לרצון אל מזבח
לעצור ולקרוא ....
בעצם היום
הזה
מקרא
קדש ?!
תגובות