ליואל.
קְלוֹף. הִתּעָרֵם כַּלִיל.
וכָּעֵת הָקשֵׁב-
מֵעֵין שִׁיר אַהַבָה.
כי צֵירַפתָּ, בּתּוֹקֵף עַדִין
שֶׁאֵרִיוֹת מפוּזָלוֹת שֶׁל אַחֵר
לאָנִי מפוּכַּחַת יוֹתֵּר.
כִּי הַייִתָּ.
לַמרוֹת, ועָל אַף, ובִּגלָל.
לָמַדֵתִּי אוֹתּךָ הָקשַׁבָה, סַבלָנוּת
ותּנוּפָה נכוֹנַה לנַדנֵדָת רֶגָשׁוֹת.
מָצאַתִּי אוֹתּךָ נֶחַמַה
בּמִילִים ספוּרוֹת, בּשׁתִּיקָה אוֹ בּשֶׁתָּמִיד הֵבַנתָּ.
ונִמצֶאתָּ בִּי
נֶפֶשׁ קרוֹבָה-אַהוּבָה
כִּי אַתַּה עַדָייִן.
לַמרוֹת, ועָל אַף, ובִּגלָל.
תגובות