בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
זה מהמם. הסיום מרגש. אהבתי מאד את הרעיון של כתיבה לירית בצורת מחזה. יוסף וכתונת הפסים הכתומים.
הסגנון של קטיעת השורות מזכיר לי את הכתיבה של אחותך...יש בכך משהו מיוחד, למרות שלפעמים אני לא מבינה למה אתה עושה את זה.
[ליצירה]
מזל"ט
בסימן טוב ובמזל טוב!!!
על נישואיך עם רות נעמי.
בהצלחה ומי יתן ותזכו להקים בית נאמן בישראל לבנין עדי עד עם בנים ובני בנים העוסקים בתורה.
המון מזל"טים!!!
(אין הכונה ל:מטוס זעיר ללא טיס.. =) )
ד"ש חם לבחירת ליבך וליבנו...
בברכת כוט"ס,
מעמקים
ירושלים תובב"א
[ליצירה]
נכנסתי עכשו ינואר 2006
הזמן כאילו חסר משמעות ועומד מרוגש לפני השיר
כמו לפני עמוד תפילה שהנץ פרחים וגמל סופסוף תשעה שקדים מתוקים
ושקד מר אחד
לזכר העתיד
[ליצירה]
לכבוד הוא לי
להגיב ראשון על יצירה כל כך מוצלחת...
ממש ממש מוצלח. נהנתי מאות.
מי יודע, אולי עוד יגיע אי פעם הקטע של "עתה עתה בני חורין בני חורין..."
[ליצירה]
ובכן..
ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים.
ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים.
יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים)
ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח.
אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות.
משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף.
"וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן)
[ליצירה]
יפה
בהתחלה חשבתי שזה בזבוז של רעיון לסיפור טוב, עם פאנצ'ליין מוצלח, או אפילו רמיזות ישירות, אבל עם קריצות למוסד ה'דייטים'.
אבל ככל שהמשכתי הבנתי שזה לא עוד סיפור, עם קצת ציניות וכל הדרוש. זה מעין תפילה \ משאלה \ תובנה, משהו מהלב.
נו, עוד תמצאי, בעזרתו, את ההוא...
(וגם אם הוא חומרי מדי - אל תיבהלי. את יודעת - בנים...)
[ליצירה]
יפה
לפרסם יצירה זה להסתכן בקבלת תגובות...
את הבאת את זה על עצמך.
אני הייתי מסיים את זה כך:
לסוג ולא להסתכן, זה הסיכון הגדול מכולם, הסיכון של חוסר התפתחות.
או משהו דומה.
כלומר, שגם המסר יהיה באותו סגנון של שאר הקטע.
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
מה נסגר?
זוועה. ותודה ששיתפת אותנו.
יש לך כישרון. בהחלט, אבל אנחנו לא מעריכים אומנות מפני שהיא אומנות, אלא על פי התועלת והטוב שהיא מוסיפה בעולם.
אני מאמין שיש לך גם מסרים יותר חיוביים להעביר לעולם, בכנות.
ושוב תודה (ואל תיקח אותי קשה)
[ליצירה]
טוב
מקבל על עצמי.
אתה טוען, בעקבות אותו מוחרם, כי א-לוהים הוא הטבע, והטבע הוא א-לוהים?
אם כן, אשאל אותך, האם אינך מאמין במה שהוא מעבר לטבע, או, לפי המשל שנתת, מי שבבית יכול לדעת שיש גם מראה חיצוני לבית?
האם הטבע הוא חזות הכל?
האין בכך צמצום נוראי ומעיק?
אשמח לדעת מה עובר לך בראש ולמה בדיוק הוא עושה את זה.
נא תגובתך...
יצחק