הוגה דעות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני כמעט בטוח שכבר פגשתי את אליהו גוטנפרב שלך בתור רב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] , אבל למה הוא שותה כל כך הרבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק.גם השם מתאים...בטוח שותה עם אף אדום שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כן אוהב תפוחי אדמה אנ אוהב תפוחי אני כן אדה מה. אני תפוחי האוהב א'דמה. ואז--- מה? קשקשן. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שהחלטתם לפתוח פורום על קישון על גבי הסיפור שלי. או שהוא באמת לא ראוי לתגובות? טוב, אז לא חשוב... תמשיכו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. תמשיך. המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות. אבל זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה וברשותכם, אני הדל גם אצטרף למעגל, ולא שיש לי מה לומר אולי הטעם קצת נגמר, אחרוז לי עד הסוף המר ואתיחס למאמר. אתה בשירתך כתבת סיפור ילדות (ספר לסבתא) עלי חייל אשר נחמס נבזז, נשדד ונהרס, בהלקח ממנו תוף במעבר שעל החוף אכן, סיפור עגום, אומר, אך יש כאן עוד איזה דבר וסלח לי אם אכתוב מוסר, זה רק אני המיוסר סיפור זה הוא סיפור כמיהה, לתוף חסר, להגשמה, רצון לבא לידי שלם אך לא רצינו לשלם... אנחנו אשמים בכך, הכסף כביכול נחסך אך האמת העגומה עכשיו עצוב על הנשמה. כי לא נתנו לה יותר כי העדפנו לוותר על עוד קצת עומס, עוד משקל בחרנו בנוחות, בקל עכשיו נותרה הנשמה כל כך תלושה ושוממה רק שני מקלות כל שנשאר, מזכרת מימי עבר, של תוף גדול אשר אבד אך לא עזבה תקוה לעד נותרו רצון וזכרון, השיר מראה שיש חזון, אם תאמין שיאוש אין, אזי תוכל גם לתקן... סליחה אם את השיר הרסתי ובין המתדיינים נכנסתי, פשוט עברתי בסביבה -האוירה פה חביבה- החלטתי שפשוט אכתוב, מה שיצא, אם רע אם טוב. הרבה הצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] הגזמת קצת... ממני צודק, המצב הרבה יותר רגוע מגרוע. וחוצמיזה, לעדתיות, כלומר, מנהגים ולבוש וכדו', יש מקום, אך לזלזול לא, ואני לא מבין מדוע ערבת בין השנים. השנה זכיתי לבקר בשמחס בייס השואייבה בתולדויס ארון, וממש עושה טוב לראות איך רוקדים ביחד מזרוחניקים עם ליטווקים וחסידים ביחד, ואפילו הזמינו את "הרב החוסיד אמנון יצחק שליט"א" לקריאת שיר המעלות. אמנם יש עוד מה לשפר, אבל ההתקדמות עצומה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים! המשל אינו קשור לענייננו! כשאני מדבר עם מישהו בטלפון, אני לא אומר כי 'עד שלא אראה אותו הוא חסר דמות', אני יודע שרמת הקליטה שלי במפגש הנקודתי הזה, מוגבלת. וגם אם אראה אותו, ודאי שלא אוכל לומר שאני מכיר אותו, עד שאדבר איתו, וכן הלאה, לרבדים עמוקים נוספים. על סמך הניסיון, ועל סמך הבנת מגבלותי, אני מבין כי יש דברים שלמרות שאיני יכול לפגשם, הם קיימים. לא אכפת לי להאמין במציאות אותו בובו, אבל אין לי גם סיבה לעשות זאת. קיצור, משל מלך הודו בכוזרי. אני מאמין בא-להים שנגלה אלי באותות ובמופתים, ושברא את העולם, שהגביל את המוגבלים, ומתוך כך אני מסיק כי הוא נעלה מטבע, למרות שלא נפגשתי אתו במסגרת אינסוף. אבל להגיד שא-להים הוא טבע, הרי זאת עבודה זרה, ולאו דוקא כפירה, כמו שהסכימו גדולי הדור ההוא ושלאחריו, וכמו שמורה השכל הישר. אשמח להמשיך, אם זה לא מלאה אותך מדי. ברכה ואור, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... בסדר, בלי נדר, אכתוב חלק ב'. האמת היא שלא ידעתי מה לעשות עם הסיפור הזה, אז שלחתי אותו ככה. שמח שאהבתם אותו, אבל זה מחייב אותי לכתוב המשך. בעזרת ה' נחשוב על משהו. חוצמיזה- עד יום שישי אני אהיה בטיול, אולי נכתוב משו תוך כדי. תודה על התגובות המסוקרנות! כל טוב, (איך אפשר בלי?) יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] יפה גם בוץ, גם בצבוץ אולי אם הכף היתה נטויה מעט היה יותר מעניין. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ...אם מישו לא הבין, שיקרא שוב את הכותרת [ליצירה]
- [ליצירה] טפשי אפשר- במקום 'יש שם איזה עשר'- 'עשרה, לא יותר' \ עשרה לפחות. בדיחה ילדותית מוכרת. [ליצירה]
תגובות