בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
סליחה על הבורות..
אבל אין לי מושג מה עברי לידר שר ולמה הוא עושה זאת, אני גם לא יודע מה מצאו כל הנ"ל בספרד,
אבל בזה אני בטוח:
בארץ ישראל הרבה יותר טוב להיות,
ולמרות ש"נחמד" ו"ספרד" זה חרוז.
וחוץ מזה, יקירי המילון, נא הסברך מדוע אינני בן מרדכי.
הרבה ברכה ושפע טוב,
יצחק.
טוב, לא ממש "בן מרדכי"..
[ליצירה]
מסכים עם אסתר
ותפסיקו לרדת על שמואלנו- משורר הכפר (חמשיריקס מודרני?) אתם לא חייבים לקשור אותו לשום עץ או לשתולותו תחת מנהיר.
חוצמיזה- אני רואה פה התחלה טובה ליציאה מהפוליטיקה (בתקוה שאכן..)
שמואל- אם תמשיך כך- אנחנו אתך!
[ליצירה]
בסדר
עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים.
1. ובכן...
החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים.
משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות.
וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב.
זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך.
אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה.
לילה טוב,
יצחק.
2. לשאלתך:
חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים.
חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם.
3. הו, הו, הו!
ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום...
חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש.
כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים.
צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק.
מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך.
כל טוב.
מקוה שזה יספיק.
הרבה אושר,
יצחק.
[ליצירה]
ואולי הם שתקו בגלל...
שהם פשוט היו מאושרים על כך שהם בארץ. משום מה כל המהפכנים, המורדים, לוחמי החופש והשויון נראים לי כל כך אנשים של יאוש. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות; יש מה לתקן, לא אכחיש, אבל גם יש כל כך הרבה על מה לשמוח, באמת. זה שאנו כאן בארץ, עם ממשלה שלנו (כבוד!), ואנשים כל כך טובים, זה דבר שהרבה דורות של גלות חלמו עליו.
יש לאן להתקדם, אמת, אך לא מתוך כעס, כי אם מתוך חדות יצירה. נסה זאת, הו שמואל יקירינו!
הרבה ברכה ורוב טוב!
החותם בדמע,
יצחק.
[ליצירה]
יפה
אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה.
כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות.
ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות
רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות.
"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"
את זה דוד המלך אמר.
[ליצירה]
יפה
להיות דתי בחו"ל זו צביעות.
החילוני הגדול ביותר, אתיאיסט ככל שיהיה, מושפע מהארץ באופן סגולי.
יותר קל להחזיר מישהו בתשובה מאשר להוציא אותו מהגלות.
בארץ הרבה יותר קל לקבל הרגשות של קדושה.
"כל ההולך ד"א בארץ ישראל (ומהרהר בתשובה- מוסיף הרב מרדכי אליהו), עוונותיו נמחלים"
...אנחנו אוהבים אותך...
[ליצירה]
אתה צודק,
אבל אם יש קשי הבנה כמוני... רצוי להסביר לפני שיגרמו נזקים נוספים...
סתם, סתם, או קי, אני לוקח את מילותי בחזרה.
סייגתי את דברי לעיל בשתי סליחה ומצטער אחד, הרשה לי להוסיף גם מחילה וכפרה.
אני לא מכיר אותך (אשמח להכיר), אבל נפגשתי עם כמה יצירות ממש לא במקום בעבר כאן באתר. אולי נחפזתי מדי להגיב, אבל בקטעים האלה אני חם, ומקוה שתבין.
מישי- אחותי לא תרביץ לי, היא למודת סבל בקטעים האלה (סתם)
אז זהו, שיהיה חג שמח והרבה טוב ואושר,
שלך,
יצחק.
[ליצירה]
טוב...
לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול.
אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר.
על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב.
הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות.
"...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי,
העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..."
בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך.
[ליצירה]
לפני שאסגור-
כל הגדרה בא-להות היא עבודה זרה, ואם תרצה- הגשמה.
חלילה לומר שהמקובלים נתנו הגדרה כלשהי לקב"ה. מה שעשו המקובלים היה להסביר את הגילויים, היחסים, והמידות, חלילה לא את העצמות.
או, כמו שבעל התניא אומר: "השינוי הוא רק אל המקבלים".
וחלילה, מצד שני, לומר שהרמב"ם כפר במשהו.
ולילה טוב.
תגובות