מלכים
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי מושג מה ראית בטלויזיה ומסתבר גם שזה לא כלל גרוגרות שסועות, אבל אתה מאשים האשמות כבדות. אתה כותב דברים רעים על אנשים טובים. לא צדיקים, אולי, קצת אנוכיים, יתכן, אבל כדי לכתוב מה שכתבת, צריך דברים מבוססים. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מסקרן... בטח כואב לראות ולצפות ברשעים האלה ולא לעשות כלום. לא אתה, מישהו שם, מגבוה, שיתן הוראה לחיילים שם בבסיס ליד למחוק את רמאללה. הם שם בטח צוחקים עלינו- יודעים שאנו צופים בהם, אבל מלאי שלוה, הרי לא נעשה להם כלום... כמה אירוני. התפקיד שלך- "מגן ולא יראה", בתור אדם דתי, להחדיר כמה שיותר, איפה שאפשר, את התודעות האלה. שרמאללה שלנו. שהיא עוד תהיה יהודית. שאסור לטפח אויבים. בשיחות עם פעילים אחרים, בכתיבת התצפיות, בדפי המשוב, בצורה חכמה ככל הניתן. לאט לאט זה יחדור, בע"ה. אולי נראה גם משהו טוב בשירות הזה, ולא שאני מזלזל במה שעושים עד עכשיו, העניין הוא שאתם לגמרי לא בכיוון הנכון. או שאולי אתה בעצם מרכז ושמאלה? יש גם 'דתיים' שמאלניים. לא הגיוני שיתנו לימניים להכנס. שאלה כאחד מבפנים- אולי אתה יכול להסביר את הסיבה להמצאות "מחלקה יהודית"? סליחה אם סתם העקתי, באמת מחכה להמשך, הרבה טוב ואור, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו! איזה כיף, איזה כיף, לא הבנתי כלום ונהנתי עד כלות... איזה שיר כיפי, עם משקל מצויין, וחריזה איכותית. כיף לך וכיף לנו וכיף ליקום תודה ומזל וברכה- זה עצום! תזכה למיץ, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] אני כן אוהב תפוחי אדמה אנ אוהב תפוחי אני כן אדה מה. אני תפוחי האוהב א'דמה. ואז--- מה? קשקשן. [ליצירה]
- [ליצירה] ונותר רק לשאול מה זו הקשיחות הזו? או כמו שזמר חולה שר פעם: "..למה ליבך כמו קרח?" [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. תמשיך. המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות. אבל זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט: "..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר, על גבם של האזרחים..." אכן, מזימה זדונית. הערה קטנה: כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל" רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף. ושאלה: מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר? [ליצירה]
תגובות