בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
יפה
אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה.
כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות.
ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות
רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות.
"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"
את זה דוד המלך אמר.
[ליצירה]
יפה
בקשה נועזת קצת לדרוש תגובה, אבל מי אני שאסרב?
זה יפה, יפה, אם כי לא ממש התעמקתי.
אתה רוצה להגיד שעיקר ההתקדמות תלויה בהתבוננות פנימית וענווה, ולא ברעש וגאוה. יפה.
ארומימך ה' כי דיליתני- דלותי תלויה ברוממות ה', ככל שאני עושה את עצמי דל ואוחז במידת הביטול כלפי הקב"ה, כך שמו יתברך מתרומם.
גוט שאבעס.
[ליצירה]
אתה צודק,
אבל אם יש קשי הבנה כמוני... רצוי להסביר לפני שיגרמו נזקים נוספים...
סתם, סתם, או קי, אני לוקח את מילותי בחזרה.
סייגתי את דברי לעיל בשתי סליחה ומצטער אחד, הרשה לי להוסיף גם מחילה וכפרה.
אני לא מכיר אותך (אשמח להכיר), אבל נפגשתי עם כמה יצירות ממש לא במקום בעבר כאן באתר. אולי נחפזתי מדי להגיב, אבל בקטעים האלה אני חם, ומקוה שתבין.
מישי- אחותי לא תרביץ לי, היא למודת סבל בקטעים האלה (סתם)
אז זהו, שיהיה חג שמח והרבה טוב ואושר,
שלך,
יצחק.
[ליצירה]
ובכן..
ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים.
ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים.
יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים)
ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח.
אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות.
משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף.
"וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן)
[ליצירה]
...
מה, מה אתה מתלונן, ילד? תראה כמה תגובות נתנו לך!
ועכשיו יש לך עוד אחת ממני. (בהקדשה אישית)
תמשיך לכתוב, מי יודע, אולי יצא ממך משו בסוף...
בהצלחה!
:)
ובקשר לשעות הלילה מאוחרות- הבעיה הזו חוצה יבשות, חבר'ה, אנו מקימים בזאת קבוצת תמיכה.
מי שרוצה להצטרף, מוזמן.
[ליצירה]
רדוד מדי
חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר.
אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה?
לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי.
מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות.
נעזוב את ההרגשות בצד.
נתמקד בנושא עצמו.
האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם?
או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי?
אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם.
זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות.
רק טוב שיהיה לך,
בהצלחה,
יצחק.
תגובות