חלונות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואללללללללה זה יכול להיות הלוגו של צורה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הצעתי לוגו דומה במקצת. שוה הצצה (לדעתי). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ממש אהבתי את השתלבות הצבעים והצורות אחת בשניה... יש משהו נוסך שלווה ותקווה ב"אור" הלבן מבעד לחלון... [ליצירה]
- [ליצירה] וואייי, גמני רציתי לכתוב את זה!!! (בקשר ללוגו) עם שיפוץ קל והתאמה ללוגו - זה יכול להיות מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] טפשי סתם זלזול. טיפת עומק לא מצאתי פה. סלח לי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] בא ארצה יהיה נחמד... בארץ ישראל אין השגחה של כוכבים או מזלות, "עיני ה' אלוקיך בה", נשמח אם תבא... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום גם אני כאן, אולי הכרנו מתישהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר יפה, בכנות. נהנתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מסקרן... בטח כואב לראות ולצפות ברשעים האלה ולא לעשות כלום. לא אתה, מישהו שם, מגבוה, שיתן הוראה לחיילים שם בבסיס ליד למחוק את רמאללה. הם שם בטח צוחקים עלינו- יודעים שאנו צופים בהם, אבל מלאי שלוה, הרי לא נעשה להם כלום... כמה אירוני. התפקיד שלך- "מגן ולא יראה", בתור אדם דתי, להחדיר כמה שיותר, איפה שאפשר, את התודעות האלה. שרמאללה שלנו. שהיא עוד תהיה יהודית. שאסור לטפח אויבים. בשיחות עם פעילים אחרים, בכתיבת התצפיות, בדפי המשוב, בצורה חכמה ככל הניתן. לאט לאט זה יחדור, בע"ה. אולי נראה גם משהו טוב בשירות הזה, ולא שאני מזלזל במה שעושים עד עכשיו, העניין הוא שאתם לגמרי לא בכיוון הנכון. או שאולי אתה בעצם מרכז ושמאלה? יש גם 'דתיים' שמאלניים. לא הגיוני שיתנו לימניים להכנס. שאלה כאחד מבפנים- אולי אתה יכול להסביר את הסיבה להמצאות "מחלקה יהודית"? סליחה אם סתם העקתי, באמת מחכה להמשך, הרבה טוב ואור, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הציני: אפילוג: פסיכולוג הוא לא מטה קסמים, כמו שאמרה האמא, אבל יש דברים שכן יכולים לפתור בעיות בין רגע. במפקדה תת קרקעית בעירק שוגר באותם רגעי שיחה טיל סקאד אשר שם קץ לבעיותיהם באחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אינך צודק, הו גאיוס! אינך צודק, אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו. אכן, שיר עצוב ונוגע ללב! ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות! קורא אף אני לאיחוד הכחות- מול אויב משותף, ולא מול אחים. !! האויב הערבי נגדנו נלחם! היזהֶרוּ! אל תרבו, בפירוד, סכנה! בברכת "וחרבי תאכל אויב", נקמות וכל הכרוך, יצחקוס אריוס, טריבון, מדינת יהודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה על התגובות האוהדות. גם אמא שלי קראה את הסיפור ובקשה לומר שהוא חמוד. הנה, אמא, פרסמתי. ותודה להורי שהביאוני עד הלום. [ליצירה]
תגובות