נוף
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... מקסים... פשוט מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב . [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר העץ נורא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאת צודקת, מה שאיכשהו יפה פה ומצביע על כישרון זה העץ,וכן,גם השמיים. אבל אל לנו להתלהב יתר על המידה,אם זה היה ביד-ניחא... [ליצירה]
- [ליצירה] ממ..אולי אולי... בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה) אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש--- נו,עיזבי,זה באמת נחמד. וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שידנית זה קשה יותר. התנסיתי בשניהם, ולדעתי ידני תקל יותר לצייר כאלו דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... פוטושופ. מלך הדוואווינים... אם יש פוטושופ-יש הכל. אפילו כשרון כבר לא צריך..הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מה פיתום! לא מסכימה איתך. ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן, אבל ברור שצריך כשרון! כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל. המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה על התגובות האוהדות. גם אמא שלי קראה את הסיפור ובקשה לומר שהוא חמוד. הנה, אמא, פרסמתי. ותודה להורי שהביאוני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירַי, תודה רבה וחמה על כל התגובות, אין לכם מושג (או שכן) כמה זה מחזק. מה שרציתי לומר בשיר, הוא שאיך שהאדם מתיחס למציאות, זה מה שעושה אותה לטובה יותר או ההפך. אדם שחי בבעסה מתמדת, לא יגרום למציאות להשתנות, אבל אם הוא ישמח בחלקו, בכך תהיה תקוה לשיפור. אדם שחושב שהמצב חצב והכל אבוד, לא יתקדם לשום מקום. ועוד משהו - השמחה היא לא שמחה של "יכול להיות הרבה יותר גרוע" (כמובן שגם לזה מקום), זו שמחה של תקוה. יכול להיות שהשיר לא העביר את זה בצורה הכי טובה, ויש לתלות את העניין אך ורק בי. רעות ב. - מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסוגל לגמור סיפור בלי סוף טוב. כזה אני. על חריזה הקפדתי, אבל המשקל משתנה. זהו. ושוב תודה, לכולכם, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם אסתר ותפסיקו לרדת על שמואלנו- משורר הכפר (חמשיריקס מודרני?) אתם לא חייבים לקשור אותו לשום עץ או לשתולותו תחת מנהיר. חוצמיזה- אני רואה פה התחלה טובה ליציאה מהפוליטיקה (בתקוה שאכן..) שמואל- אם תמשיך כך- אנחנו אתך! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. חוש הביקורתיות שלי נדרך. המשקל החסר הפריע לי. אבל אל תתן לזה להפריע לך, אם הכיוון הוא זמר עממי. [ליצירה]
- [ליצירה] או קי.. זה לא אמור להיות "עת", יבשה הדמעה? בכולופן לא ממש הבנתי את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה רבה לכם, על התגובות. ממש לא הייתי בטוח לגבי הסיפור הזה ועד כמה הוא מובן, אבל אחרי התגובות... ורציתי להוסיף תודה לאברם לוי שלמד איתי את הסוגיה (כתובות יד עמוד א' והרש"י שם), תודה, אברם! ו שוב תודה לכולכם, ושבת שלום על הדרך. או שבוע טוב. אולי אפילו לילה טוב... החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום גם אני כאן, אולי הכרנו מתישהו... [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי מה שתגיד... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
תגובות