נוף
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... מקסים... פשוט מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב . [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר העץ נורא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאת צודקת, מה שאיכשהו יפה פה ומצביע על כישרון זה העץ,וכן,גם השמיים. אבל אל לנו להתלהב יתר על המידה,אם זה היה ביד-ניחא... [ליצירה]
- [ליצירה] ממ..אולי אולי... בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה) אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש--- נו,עיזבי,זה באמת נחמד. וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שידנית זה קשה יותר. התנסיתי בשניהם, ולדעתי ידני תקל יותר לצייר כאלו דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... פוטושופ. מלך הדוואווינים... אם יש פוטושופ-יש הכל. אפילו כשרון כבר לא צריך..הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מה פיתום! לא מסכימה איתך. ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן, אבל ברור שצריך כשרון! כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל. המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לפרסם יצירה זה להסתכן בקבלת תגובות... את הבאת את זה על עצמך. אני הייתי מסיים את זה כך: לסוג ולא להסתכן, זה הסיכון הגדול מכולם, הסיכון של חוסר התפתחות. או משהו דומה. כלומר, שגם המסר יהיה באותו סגנון של שאר הקטע. ברוכה הבאה! [ליצירה]
- [ליצירה] ונותר רק לשאול מה זו הקשיחות הזו? או כמו שזמר חולה שר פעם: "..למה ליבך כמו קרח?" [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, ממש במקרה.. התגובה שלך משכה את צומת ליבי. ממש אין צורך שאני אגיב, ניסיתי למצוא הגיון, אך לא. את בעד צניעות, או נגד? ההקפדה נראית מיותרת למרות שאת בעדה? חוסר הצניעות תורם להרגשה הטובה שלך אע"פ שאת נגדה? שיהיה לך שבוע טוב, ולכל עמישראל, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי ש"מרְאוֹת שירים" יש לנקד בצירי תחת המ"ם. דומני. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. חוש הביקורתיות שלי נדרך. המשקל החסר הפריע לי. אבל אל תתן לזה להפריע לך, אם הכיוון הוא זמר עממי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר? זוועה. ותודה ששיתפת אותנו. יש לך כישרון. בהחלט, אבל אנחנו לא מעריכים אומנות מפני שהיא אומנות, אלא על פי התועלת והטוב שהיא מוסיפה בעולם. אני מאמין שיש לך גם מסרים יותר חיוביים להעביר לעולם, בכנות. ושוב תודה (ואל תיקח אותי קשה) [ליצירה]
- [ליצירה] ... והקשר, מה איתו? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
תגובות