נוף
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... מקסים... פשוט מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב . [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר העץ נורא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאת צודקת, מה שאיכשהו יפה פה ומצביע על כישרון זה העץ,וכן,גם השמיים. אבל אל לנו להתלהב יתר על המידה,אם זה היה ביד-ניחא... [ליצירה]
- [ליצירה] ממ..אולי אולי... בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה) אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש--- נו,עיזבי,זה באמת נחמד. וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שידנית זה קשה יותר. התנסיתי בשניהם, ולדעתי ידני תקל יותר לצייר כאלו דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... פוטושופ. מלך הדוואווינים... אם יש פוטושופ-יש הכל. אפילו כשרון כבר לא צריך..הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מה פיתום! לא מסכימה איתך. ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן, אבל ברור שצריך כשרון! כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל. המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף ה'הומוריסטי': "די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית. "יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח. [ליצירה]
- [ליצירה] הנוף הישראלי מתחלף בנוף שומרון... ארץ אויב... צורם משהו. חוץ מזה, כתיבה יפה, סיפור נחמד. תמשיך, תמשיך! מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] חולק עליך! אהבה אי אפשר להסביר. האדם הוא לא מכלול תכונותיו. תכונותיו הם הפתח להגיע במעט לאדם. & אח... למה הכנסת פילוסופיה שפינוזאית לאהבה, למה? & [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להיות דתי בחו"ל זו צביעות. החילוני הגדול ביותר, אתיאיסט ככל שיהיה, מושפע מהארץ באופן סגולי. יותר קל להחזיר מישהו בתשובה מאשר להוציא אותו מהגלות. בארץ הרבה יותר קל לקבל הרגשות של קדושה. "כל ההולך ד"א בארץ ישראל (ומהרהר בתשובה- מוסיף הרב מרדכי אליהו), עוונותיו נמחלים" ...אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. תמשיך. המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות. אבל זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] איחס למה? [ליצירה]
- [ליצירה] ;) גם כן אוהב ישראל... [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הקיטשי: אחרי שתיקה ארוכה וכבדה התהפך יוסף לכיוון הקיר. הוא עצם עינים, ניסה להרדם. די, שיצאו. הרגשת ריקנות השתלטה עליו. הוא הרגיש צורך נואש לעשות משהו. הקיר הלבן בהק לעומתו. די. יוסף התרומם באחת, מסיר את השמיכה מעל פלג גופו העליון. הוריו הביטו בו בלי מילה. הלא יאומן קרה. הוא יצא מהמיטה, נכנס לנעלי הבית שלו ודשדש לכיוון חדר האמבטיה. ההורים שכבר לא ידעו מה להרגיש רק הביטו אחד בשני, מקוים, כל אחד לעצמו, שלא יאלצו לעבור את זה שוב למחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... לא הסכמתי בגרוש. אתה לייבוביצ'אי? [ליצירה]
תגובות