ממ..אולי אולי...
בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה)
אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש---
נו,עיזבי,זה באמת נחמד.
וזהו.
מה פיתום! לא מסכימה איתך.
ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן,
אבל ברור שצריך כשרון!
כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל.
המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים..
לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני.
נחמד ותו לא.
תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד.
ככה לומדים.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
ממ..אולי אולי...
בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה)
אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש---
נו,עיזבי,זה באמת נחמד.
וזהו.
[ליצירה]
מה פיתום! לא מסכימה איתך.
ברור שצריך כשרון. אולי הפוטושופ יכול להסוות מעט חוסר כשרון, או לבצע למענך פעולות שבמכחול היו לוקחות הרבה יותר זמן,
אבל ברור שצריך כשרון!
כשרון זה גם התבוננות, וכל מיני דברים שכליים שלא נראה לכאורה שהאמן צריך להשתמש בהם, כמו למשל התאמות צבעים, או אור וצל.
המתבונן לא תמיד ישים לב לזה, הוא סתם יראה "תמונה יפה", אבל אל לנו לזלזל ברמת הכשרון הנדרשת פה, כדי לעשות את הצל בעץ, או להחליף לאט לאט את הצבע שבשמיים..
[ליצירה]
טוב...
לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני.
נחמד ותו לא.
תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד.
ככה לומדים.
[ליצירה]
טוב
מקבל על עצמי.
אתה טוען, בעקבות אותו מוחרם, כי א-לוהים הוא הטבע, והטבע הוא א-לוהים?
אם כן, אשאל אותך, האם אינך מאמין במה שהוא מעבר לטבע, או, לפי המשל שנתת, מי שבבית יכול לדעת שיש גם מראה חיצוני לבית?
האם הטבע הוא חזות הכל?
האין בכך צמצום נוראי ומעיק?
אשמח לדעת מה עובר לך בראש ולמה בדיוק הוא עושה את זה.
נא תגובתך...
יצחק
[ליצירה]
תהיה בריא
אתה, ומי שאישר את היצירה.
ופעמיים קבסולומט ביום.
טוב, אני חושב שהמסכנה מהסיפור מתבקשת...
אם היו הורגים את המתאבד השני בעודו ילד, ומפיקים לקחים מהפיצוץ הראשון, היו נמנעים הרוגים.
אלא ש...
אנחנו מטפלים רק בסימפטומים, במקום לפטור בעיות, נפשיות, בריאותיות, חברתיות, בטחוניות. יהי רציון שנצא מזה.
אמן.
[ליצירה]
ולעומת זאת
החיים יכולים להיות גם כמו סיגריות, פיצה, פלפל שחור,
ארונות, כפתורים, סדקים, שמש, מימן, פחי אשפה, פחם עץ, וכל הדברים שהחיים הטובים יכולים לספק לנו.
החיים הם הדברים שיש בתוכם פתילים ואת כל הרשימה לעיל.
(מישו בשמו של יצחק. )
[ליצירה]
בסדר
עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים.
1. ובכן...
החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים.
משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות.
וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב.
זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך.
אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה.
לילה טוב,
יצחק.
2. לשאלתך:
חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים.
חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם.
3. הו, הו, הו!
ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום...
חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש.
כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים.
צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק.
מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך.
כל טוב.
מקוה שזה יספיק.
הרבה אושר,
יצחק.
[ליצירה]
כמו שאני הבנתי-
"גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח).
לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים.
ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון.
בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים.
למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע.
אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל.
תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר.
[ליצירה]
סליחה על הבורות..
אבל אין לי מושג מה עברי לידר שר ולמה הוא עושה זאת, אני גם לא יודע מה מצאו כל הנ"ל בספרד,
אבל בזה אני בטוח:
בארץ ישראל הרבה יותר טוב להיות,
ולמרות ש"נחמד" ו"ספרד" זה חרוז.
וחוץ מזה, יקירי המילון, נא הסברך מדוע אינני בן מרדכי.
הרבה ברכה ושפע טוב,
יצחק.
טוב, לא ממש "בן מרדכי"..
[ליצירה]
טוב, ממש במקרה..
התגובה שלך משכה את צומת ליבי.
ממש אין צורך שאני אגיב, ניסיתי למצוא הגיון, אך לא.
את בעד צניעות, או נגד?
ההקפדה נראית מיותרת למרות שאת בעדה?
חוסר הצניעות תורם להרגשה הטובה שלך אע"פ שאת נגדה?
שיהיה לך שבוע טוב, ולכל עמישראל,
יצחק.
תגובות