"מה זו עושה…"

אני כל כך מתגעגע... ואין לי מושג – מי את, מה את, מאיפה באת... אבל אני מתגעגע. כאילו שנים הכרתי אותך, מתגעגע- כי הלכת. אילו היה אפשר לתאר את ההרגשה, את הרגשות, באותו הרגע שאותך ראיתי לראשונה. רק לעצום את העיניים, לשחזר את אותו הרגע להזכר בו – להתעכב עליו, ולהזכר בך ... זה כל כך נפלא... באותו הערב, שבו היה לי כל כך קשה במבט אחד – ארוך וחד חודר ומשפיע בי נגעת. במבט. ואותי הצלת. הו... ההרגשה הזו שעליך הבטתי, בחזרה, - והתאהבתי. התמלאתי, ניקנתי, התמכרתי, - אליך. אהבה – ממבט ראשון, ומעבר למצופה... לא פרפרים וסחרחורות, לא דפיקות לב וחששות, אלא ריכוז לאין קץ. הארה עליונה, כוונות עמוקות. ומחשבה אחת טובה... במבט אחד, מפגש של שניה, 180 מעלות נפשך – את נפשי הפכה. ואז – נעלמת... ברחת, פרחת, אין אותך אני מוצא. אותי השארת מבולבל, כָמֶהַה, תוֹהֵה, לפוגשך שוב רוצה! ולא ידעתי. מי את, מה את, איפה את עכשיו... וכולי תקווה שחלק מנשמתי אולי בך נמצא, כי זו הרגשתי –כשאותך ראיתי. התאמה נהדרת, מושלמת, -רק אותך רציתי! איפה את? אהובה, נאהבת. חייב אותך! זקוק לך! שוב במשבר, שוב צריך את עזרתך... מתהלך אנה – ואנה, אובד-עצות וסהרהורי, נופל לאבדון. יודע, שרק את, - דווקא את. חלק כח חשוב מהפתרון. אנא... וידעתי רק את שמך... לראות אותך שוב, להרגיש בנוכחותך, בתוך נשמתי באש שבלבי... אעשה הכל! לא משנה לאן נלך, הכל! בשבילך. בשביל אותו הרגע, שאחד נהייה, אני כה בטוח - שלכך נועדנו, שכך יהיה. ועדיין, למרות הכל, איני יודע – מי את, מה את, איך אלי הגעת... רק שבך אני מאוהב. שאותך אני רוצה. כי לרגע - ברגע אותי שינית למשהו אחר. אמיתי יותר. איפה את? אני כל כך מתגעגע... עד סף בכי – האינך רואה? אנא – חזרי אלי, כנסי לחיי... עזרי לי למוצאך שוב – שמחה. ה' סיוון, התשס"ג.