אלם
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים. 1. ובכן... החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים. משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות. וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב. זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך. אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה. לילה טוב, יצחק. 2. לשאלתך: חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים. חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם. 3. הו, הו, הו! ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום... חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש. כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים. צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק. מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך. כל טוב. מקוה שזה יספיק. הרבה אושר, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] איחס למה? [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר? זוועה. ותודה ששיתפת אותנו. יש לך כישרון. בהחלט, אבל אנחנו לא מעריכים אומנות מפני שהיא אומנות, אלא על פי התועלת והטוב שהיא מוסיפה בעולם. אני מאמין שיש לך גם מסרים יותר חיוביים להעביר לעולם, בכנות. ושוב תודה (ואל תיקח אותי קשה) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה רבה לכם, על התגובות. ממש לא הייתי בטוח לגבי הסיפור הזה ועד כמה הוא מובן, אבל אחרי התגובות... ורציתי להוסיף תודה לאברם לוי שלמד איתי את הסוגיה (כתובות יד עמוד א' והרש"י שם), תודה, אברם! ו שוב תודה לכולכם, ושבת שלום על הדרך. או שבוע טוב. אולי אפילו לילה טוב... החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... קלטתי ת'עניין מהשורה הראשונה... שקוף מדי. אבל יפה, בכולופן. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף ה'הומוריסטי': "די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית. "יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צודק, אבל אם יש קשי הבנה כמוני... רצוי להסביר לפני שיגרמו נזקים נוספים... סתם, סתם, או קי, אני לוקח את מילותי בחזרה. סייגתי את דברי לעיל בשתי סליחה ומצטער אחד, הרשה לי להוסיף גם מחילה וכפרה. אני לא מכיר אותך (אשמח להכיר), אבל נפגשתי עם כמה יצירות ממש לא במקום בעבר כאן באתר. אולי נחפזתי מדי להגיב, אבל בקטעים האלה אני חם, ומקוה שתבין. מישי- אחותי לא תרביץ לי, היא למודת סבל בקטעים האלה (סתם) אז זהו, שיהיה חג שמח והרבה טוב ואושר, שלך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הצעתי לוגו דומה במקצת. שוה הצצה (לדעתי). [ליצירה]
תגובות