מפתח פה
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה בהתחלה חשבתי שזה בזבוז של רעיון לסיפור טוב, עם פאנצ'ליין מוצלח, או אפילו רמיזות ישירות, אבל עם קריצות למוסד ה'דייטים'. אבל ככל שהמשכתי הבנתי שזה לא עוד סיפור, עם קצת ציניות וכל הדרוש. זה מעין תפילה \ משאלה \ תובנה, משהו מהלב. נו, עוד תמצאי, בעזרתו, את ההוא... (וגם אם הוא חומרי מדי - אל תיבהלי. את יודעת - בנים...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא בהכרח "... בעיניו היו שרות ציפורי גן עדן... ואני חשבתי בקפידה ילדותית, החיוך אינו ראוי לבעל זקן, אינו ראוי לבעל הלכה, אינו ראוי לאב..." זלדה, פחות או יותר (מהזיכרון) זה לא ממש ככה. צריך לחשוב על הקונפליקט הזה בכנות. מצד אחד קדושה, מצד שני חיים. הילכו שניהם יחדיו? אני בעד. ומי שבאמצע, תתיחסי אליו איך שאת רוצה. אני- האחרון שיצחק עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים וסליחה על ההתרגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] טפשי סתם זלזול. טיפת עומק לא מצאתי פה. סלח לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ... רוצה ביקורת? 'משוכללים' ו'חרוזים' זה לא חרוז. גם 'חרוזים' וחרוזים' זה לא חרוז. כרוז? בליל? המילים משוייכות ללא שום תחביר הגיוני. בבית השלישי המשקל לא מותאם. הבית האחרון די מאולץ. אבל יפה, בסך הכל, התחלה טובה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק! יש כאן תיאור חי של התעלפות שמזכיר באמת נשימה עצורה וכבדה ומין פאניקה כזאת. וכמובן רמזים יפים לדום-צומת-לב. יפה. מקוה שהחייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שהחלטתם לפתוח פורום על קישון על גבי הסיפור שלי. או שהוא באמת לא ראוי לתגובות? טוב, אז לא חשוב... תמשיכו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מה שאנשים מוכנים לעשות כדי לקבל צומי... את לא חייבת לכתוב שאת גרועה בשביל תגובות. תמשיכי לכתוב ותשתפרי. המשקל אבל צריך קצת שיפוץ. וגם כמה חרוזים. בכל מקרה שיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר? זוועה. ותודה ששיתפת אותנו. יש לך כישרון. בהחלט, אבל אנחנו לא מעריכים אומנות מפני שהיא אומנות, אלא על פי התועלת והטוב שהיא מוסיפה בעולם. אני מאמין שיש לך גם מסרים יותר חיוביים להעביר לעולם, בכנות. ושוב תודה (ואל תיקח אותי קשה) [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף ה'הומוריסטי': "די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית. "יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח. [ליצירה]
תגובות