מפתח פה
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] או קי.. זה לא אמור להיות "עת", יבשה הדמעה? בכולופן לא ממש הבנתי את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נראה שיצרתי ז'אנר חדש... יפה מאוד, ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה. כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות. ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות. "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" את זה דוד המלך אמר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרשו גם לי להזמין לכירה שניצל טוב עם ירקות מאודים. באמת נשמע מגרה. שאלה קטנה- מה זה הפאשיזם, והאם עדיין לא נותנים לו דרוך? וסליחה על הבורות. [ליצירה]
- [ליצירה] את הכותרת לא קוראים יפה יפה. נהניתי. לאה רבין בטח היתה אומרת שהיא מרגישה שרוצחים שוב את יצחק המנוח... ומסכן מאיר. מנסה לפזר פרובוקציה שמאלנית ולא הולך לו. תלמד נחישות משמואל ירושלמי. תמשיך, אתה בוחן טוב לאורך רוחנו. ואהבתי את ההסבר של ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. תמשיך. המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות. אבל זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] תהיה בריא אתה, ומי שאישר את היצירה. ופעמיים קבסולומט ביום. טוב, אני חושב שהמסכנה מהסיפור מתבקשת... אם היו הורגים את המתאבד השני בעודו ילד, ומפיקים לקחים מהפיצוץ הראשון, היו נמנעים הרוגים. אלא ש... אנחנו מטפלים רק בסימפטומים, במקום לפטור בעיות, נפשיות, בריאותיות, חברתיות, בטחוניות. יהי רציון שנצא מזה. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להיות דתי בחו"ל זו צביעות. החילוני הגדול ביותר, אתיאיסט ככל שיהיה, מושפע מהארץ באופן סגולי. יותר קל להחזיר מישהו בתשובה מאשר להוציא אותו מהגלות. בארץ הרבה יותר קל לקבל הרגשות של קדושה. "כל ההולך ד"א בארץ ישראל (ומהרהר בתשובה- מוסיף הרב מרדכי אליהו), עוונותיו נמחלים" ...אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב ובכן... אני חושב שהחיים לא נגמרים ברגע המות, ולא מתחילים בלידה. דומני. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני הבנתי- "גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח). לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים. ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון. בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים. למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע. אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל. תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר. [ליצירה]
תגובות