[ליצירה]
בהינד דפדף
שיר יפה, עם סיום מצויין.
אם יורשה לי - משהו חסר באמצע, אחרי הפתיחה הכבולה והעצורה, מתבקשת תנופה פראית לארבע הרוחות, חוויות-תמונות-דמויות ממרחבי הנייר.
תודה, יום טוב
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
[ליצירה]
אני יכול לראות את החיוך שעלה על פניך בעת שכתבת את השיר הזה, אבל אני גם יכול לראות את אגלי הזיעה שנטפו לפני שהספקת לברוח מהמגב ומחומר הניקיון בניחוח הפסיפלורה כדי לכתוב אותו...
[ליצירה]
רעיון מבריק. יצירה שלך דומה לשעון חול. כאשר הגעתי לתחתית היצירה, הפכתי אותה ותשומת לבי זרמה הכוון ההפוך, בשני הכוונים נשמעת זעקתך.
"וככל שתהפוך בה, כולֵי בה".
ובכן, תן לזמן לעשות את שלו....
[ליצירה]
עליי להכריז שאינני מסכים איתך. קשר עם אשה אחת בלבד גורם לקשר להיות עמוק יותר וטהור יותר. אם אדם ידע שביכולתו לקיים קשרים עם נשים רבות, הוא לא ישית לבו למי תהיה אשתו אלא רק למי היא פוטנציאל לאשה וכך עלולה להווצר חוסר התאמה שתהרוס את חיי המשפחה. אני בעד חוק זה של נישואים עם אשה אחת. חג שמח!
[ליצירה]
נסיך יקר
אני מניח שהיית בפולין לאחרונה או שסתם יוצא לך לחשוב על השואה. היצירות שלך מעוררות בי מחשבות כבר הרבה זמן והשתיים האחרונות מעבירות מסר חד. אני מניח שהן נכתבו מתוך רגש עמוק, אבל לצערי, לא זכיתי לחוש אותו חזק מדי. לא יודע אם זו אשמתך ואני אפילו חושב שלא, בכל אופן, אולי עדיף להכניס מילים עם יותר קונוטציות ויותר משמעות נלווית שירטיטו את מיתרי הנפש. אתה כותב ענק!
[ליצירה]
זה היה נסיוני ומכוון לעשו חריזה בבית הראשון והאחרון. כניסה לעבדות של סגנון כתיבה(חריזה), יציאה למשהו חדש וחזרה מכיוון שהוא תמיד נשאר שם. תודה ששמת לב.
[ליצירה]
וואו, תודה רבה. בכלל לא צפיתי לקבל כל כך הרבה תגובות. אני שמח שהתחברתם לחלקים מהכתיבה. ואליך, דעה, גם אני צפיתי לסוף דרמטי יותר, ויש אחד כזה אבל לצערי לא אוכל לפרסם אותו, לפחות לא כרגע...