געגועיי לשנות הוד
לפאר יצירה
משתלבות, משתרגות
לבאר עמוקה
מלאה סיד שורף.
כדורי עופרת קשים
כברזל מלובן
חותכים בבשרי
מזרימים בי דמים
חדשים גם ישנים.
צמאה נפשי
לנהרות בבל
לשנים של כמיהה
שאיננה דוהה
לאלפים.
ארץ לבנה ירוקה
חיק אמי
בה צמחתי
ונעקרתי
מן השורש.
ארץ שחורה אדומה
בית אבי
בה נולדתי
ונקברתי
בחיי.
טוב ורע
מעורבים זה בזה
מציתים בי פתיל חיים
שורף,
מכלה,
מזמין.
ארץ המוות החיה
כמה הייתי רוצה
להינטע באדמתה
ולא לראותה עוד
עד עולם.
