אתם, חייליו הותיקים של סבל יוצר, המשיכו לפעול באמונה שאין בה גולל על הגואל.

סובו קריית מלאכי, שובו ירושלימה, אל באר שבע הדרומית הדרימו, אל תל אביב זוזו ואל חדרהחדרו. על שכונות העוני והגטאות שבערינו, עוד נדע כי יש סיכוי לשנות.

בל נתפלש במעמקי היאוש. היו ידידיי אומר לכם זאת- גם אם נתמודד מול קשיי היום או המחר, יש בי עדיין חזון המושרש בחלום הישראלי.

יש בי חלום כי יום אחד תעלה ותבוא האמונה העמוקה: אנו אוחזים באמת צרופה כי כל בני האדם נבראו בשווה".

יש בי חלום כי יום יבוא ועל גגותיה האדומים של תל אביב, הן צאצאי ארץ שבא והן צאצאי עיראק ופולין יוכלו שבת אחים גם יחד ואל שולחן אחד להסב.

יש בי חלום כי יום יבוא וקריית מלאכי, הנוטפת זיעת אי צדק ובאישת אש של עושק, תמיר אלה לנווה חופש וצדק.

יש בי חלום כי אחיי וחבריי, יחיו יום אחד באומה בה אין אדם נשפט לפי צבע עורו אלא על פי תוחלת תכונותיו.

יש בי חלום כי יום יבוא ואיבת פתח תקווה על גזענותה האכזרית, עת שערי בתי ספרה בולעים בשפתיהם חציצה והפרדה- שם, יום יבוא וטף שחום עור, ילדים וילדות שלובי ידיים עם טף בהיר עור, כאחים ואחיות.

יש בי חלום כי יום יבוא וכל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה וכרי הרוע יריעו יושר. ותהילת אל הילולת כל בשר, עין כל תחזה בה.

זו תקוותנו, זו אמונתנו עמה נשוב לחלומה. עם אמונה זו נוכל חצוב מאשיות ייאוש- אבן שלתקווה. עם אמונה זו נגול ניגון צורם של אומתנו אל ניגון מגד של אחווה. עם אמונה זו נוכל עבוד יחדיו, שאת תפילה בצוותא ונאבק חבוקים. אל מול אויב, שכם אחד לצעוד ואל חרות בחברותא נחבור ונעפיל, יודעים אנו כי יום ינחנו חופש.

זה יהיה היום, זה יהיה היום עת כל ילדי ישראל יוכלו לשורר משמעות חדשה "ארצי תהי, ארץמתק חופש- לזאת אשיר. ארץ בה ולמענה אבותיי מתו, ארץ גאוות הבאים בה, מכל הר-פעמוני אחדות!

ואם עם ישראל יהיה עם סגולה ואור לגויים, הכול אמת יהי. ואז פעמוני אחדות יעצימו מפסגות החרמון, זוגי חורין מהררי הבשן המבהיקים, יפעים החופש מנשפי הערב התל אביבים,יפעים החופש מחורשות עצי הכרמל החיפאי. יפעים החופש משפלת ההר ומחולות הנגב. ולארק זאת, תנו לחופש להדהד מאבני ירושלים. ענבל הדרור ממישור ערי החוף. מצילות חרות מעל כל תללי שומרון- ממורדות כל הר.

תנו לחופש לפעום. ובקרות זאת, עת נתיר לחופש לפעום מכל מושב וכפר, מכל ישוב ועיר, אזי נוכל זרז היום בו כל אנשי ישראל- עולים כותיקים, דתיים וחילונים, צעירים וזקנים, עשירים ועניים- יאחזו ידיים בחיבוק וישירו בקול רם: "שמעו עמים, ישראל אנחנו, ישראל אחד".