בין גליו של הפלג
הכמה אל החוף,
טבלתי ידי
בליטוף אצילי.
צועד עלי שור
במרכבת צלילים
פניהם ימה
וקדמה לנדוד.
אדמדם התפוח
המונח במושב
לוטש בי עיניים
הוא מת מרעב.
מטפס על עצתו
בנדנדת הסלע
ברגלי ברקים
דנדוני ענפים.
ביד רטובה
על מרכבתי בלילות
מושיט לתפוח
סיכומי מחשבות.
בסחף אדירים
בפרץ סערות
מצביע בו, מטביע בי,
מתיקות מסתורית,
ידע על טבעי.
*נכתב במסגרת חוג כתיבה יוצרת בנושא מחשב
